אם אתם שואלים אותי על מה לכתוב בטורים השבועיים, תשובתי  ברורה. כתבו כרגיל. בדרו. הצחיקו. זה נחוץ עתה כאוויר לנשימה

אני בטוחה שאתם קוראים "הארץ", ומתלבטים כל בוקר בין הפרשנות של עמוס הראל לזו של יוסי ורטר. ככה זה כל בוקר, כל השבוע.

והשאלה המכריעה היא, מה אתם עושים בסוף השבוע.

ביום ו' מגיעים לידיי שני עיתונים: הארץ וידיעות אחרונות. ואני חייבת להתוודות, אני בקושי קוראת משהו ב'הארץ'. אין לי כוח אליו. הוא כל כך מטיפני, כל כך נכון, כל כך צודק, שזה מעייף אותי. מה זה, עיתון או בטאון של כנסייה? אני, מצד אבי, באה ממשפחה חסידית. במשפחה חסידית אומרים ככה וככה וגם ככה, מזילים דמעה וצוחקים. לא הייתי ערה לזה עד גיל מבוגר. היום, אני לגמרי ערה לשורשים החסידיים שלי.

אז, בשבוע רגיל, אני עוברת במוסף יום ו' של ידיעות אחרונות על כל הטורים האישיים. אני אוהבת במיוחד את חנוך דאום ואת דניאלה לונדון-דקל. לא סתם הם ממוקמים אחרונים בסדר הטורים. הם כנראה לא הכי פופולריים. הם אומרים ככה וגם ככה, הם בוכים וצוחקים. זה הכי מתאים לי.

אני חייבת גם לספר שאבי, הסופר והמחנך אליעזר שמאלי, היה ידיד של סבו של חנוך דאום, איש הימין. נדמה לי שגם היה רב ממגדיאל - מושבה ממזרח לרמתיים, שהתאחדה עימה והפכה לחלק מהוד השרון. רוב תושבי מגדיאל אז היו ימניים ודתיים. אבא היה הולך לבקרו מפעם לפעם, כשהיה מותש מהמפא"יניקים של רמתיים. טוב, מפא"יניקיות היא הכי צודקת בעולם, אבי גם היה בין אלה שהמציאו אותה, אבל למי יש כוח להיות צודקים בכל רגע.

על כן, אם אתם שואלים אותי על מה לכתוב בטורים השבועיים, המתפרסמים בערב שבת, תשובתי היא לגמרי ברורה. תכתבו כרגיל. בדרו. הצחיקו. זה נחוץ עכשיו כמו אוויר לנשימה. על מוספי הארץ וידיעות, אני עוברת בימים אלה בחצי שעה. בעבר, הם תפשו אצלי שעות. אני פשוט מתעייפת מחוויות המלחמה של כולם. אני עמוסה מספיק בחוויות המלחמה של שלושה מנכדיי, המגויסים. נכד נוסף עומד להצטרף אליהם בקרוב. האמינו לי, אני לא רוצה לנבור בזה עוד.

אני גם מאמינה, באמת ובתמים, שהטורים הפוליטיים לא מוסיפים הרבה למחשבה. אני לא כופרת בתבונתם ובניסיונם של הכותבים, אבל כמה הם הזהירו אותנו לפני השבת הנוראה בגבול עזה? אני, בחסידיות שלי, מאמינה שאם תצחיקו אותי על שטויות סתם, תפתחו את המחשבה שלי הרבה יותר מהתעסקות פוליטית רגעית. תנו לכתבי החדשות לדווח, הם בנויים לקחת ברצינות את החדשות כל בוקר. אתם מלאו את תפקידכם: בדרו אותי, הצחיקו אותי. האמינו לי, אני גם אבכה, וככה המחשבה הנעולה שלי תיפתח.

עיתון הארץ. עייפות מחוויות המלחמה (מתוך ויקיפדיה)

תמר בן יוסף היא בעלת הבלוג:  עידן השוק החופשי