זה לא כישלון, זו מדיניות. של נתניהו / אמנון ארבל
ביום ראשון ה 20.6.26 נשאל תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, בפודקסט "אחד ביום", (ממליץ להקשיב לראיון כולו) האם הסכם הגרעין, שחתמו המעצמות בראשות ארה"ב עם איראן ב 2015 הוא טוב מבחינת ישראל. התשובה שלו היא הבסיס להבנת מה שמתרחש מאז:
"שאלה מעניינת", אמר, "פה אנחנו נכנסים לראש ממשלת ישראל נתניהו, שאיננו מאמין בהסכמים, הוא מאמין בקונפליקט מתמשך. באחת משיחותינו אמרתי לו, נניח שאתה מנסח את ההסכם בין ישראל ואיראן בסוגיית הגרעין, אתה תכתוב את ההסכם תיתן לח'אמנאי והוא יחתום על ההסכם. תמאמין לו? התשובה שלו הייתה לא! מה המשמעות לכך? אין בעיה, אתה יכול לחשוד שהצד השני לא ימלא את ההסכם, אבל אני צריך לפקח על כך – לעשות מוניטורינג; באמצעים גלויים כמו סבא"א (סוכנות הגרעין הבינ"ל) ובאמצעים חשאיים כמו מבצעי מודיעין כאלה ואחרים. כל עוד הם עומדים בהסכם, מה טוב; ואם הם שוברים אותו, אז ישנם בו סעיפים מה עושים אם לא עומדים. אבל למי שלא מאמין כלל בהסכם המילה הסכם טוב או רע, לא רלוונטית."
אם כך, מבחינת נתניהו, אין דבר כזה הסכם טוב. על רקע התובנה הזאת, המהלכים של השנה האחרונה מקבלים מובן והגיון פנימי.
תמיר פרדו. נתניהו לא מאמין בהסכמים (מקור: ויקיפדיה)
***
ב-12.4.25, כחודשיים לפני מבצע "עם כלביא", התקיים סבב שיחות בין האמריקאים לאיראנים. לפי הדיווחים ההצעה האיראנית הייתה: בניית מתווה מדורג שבו היא תסכים להוריד זמנית את העשרת האורניום לרמה נמוכה של 3.67%, (רמת ההעשרה שעליה הוסכם בהסכם המעצמות ואיראן ב 2015 ולפי כל גופי המודיעין נשמר עד החלטת טראמפ על פרישת ארה"ב מההסכם ב-2018), לעצור לצמיתות העשרה ברמות הגבוהות ולהחזיר את פיקוח סבא"א, כולל פרוטוקולים להפתעה. האמריקאים הגדירו את השיחות באותם שבועות כ"קונסטרוקטיביות", והן נמשכו כמעט עד לרגע פקיעת האולטימטום.
המבצע החל בתקיפות של ישראל על אתרי הגרעין האיראנים. לפי דברים שטען נתניהו בימים האחרונים, (אולי לצרכי דעת קהל), הוא לא ביקש רשות אלא הודיע לטראמפ על הפעולה. בהמשך הצטרפו האמריקאים לתקיפה באופן חד פעמי.
תוצאה חד משמעית אחת הייתה למבצע. המו"מ בין ארה"ב לאיראן הופסק. מעבר לכך, אם להתעלם מדברי הרהב של נתניהו וטראמפ על חיסול פרויקט הגרעין האיראני, תוצאה נוספת הייתה, סיום המבצע ללא הסכם. כלומר, בדיוק בהתאם לתפיסת עולמו של נתניהו, כפי שהגדיר תמיר פרדו.
***
כל מי שעיניו בראשו הבין כבר אז, שהתוצאה האמיתית של התקיפות לא הייתה חיסול הפרויקט האיראני, אלא פגיעה בת תיקון - בין חודשים לשנים בודדות - ויחד עמה, חיזוק אותם גורמים במשטר האייתולות שדחפו להעביר את איראן ממדינת סף גרעיני למדינה בעל יכולת גרעינית מוצהרת. לכאורה, בדיוק המצב אליו שואף נתניהו - הוכחה סופית לכך שאין עם מי לדבר ואין עם מי לעשות הסכמים.
על רקע זה, יש לתהות מדוע דחף נתניהו למבצע "שאגת הארי". מה היו "הסכנות" מבחינתו, כלומר, האפשרות להסכמים שבאמת יבלמו את ההתגרענות האיראנית, שחייבו יציאה למהלך כל כך דרמטי.
להבנתי, היו שתי "סכנות" כאלה. הראשונה הייתה טמונה באופן שבו התפתח מבצע "עם כלביא"; האופן שבו התערב הממשל האמריקאי - מכה ראוותנית אחת ואחריה כפיה של הפסקת הלחימה. ארה"ב רק נתנה מכה קטנה על האף, ולא הראתה את מלוא עוצמתה. העוצמה המרוסנת הזאת, היוותה כלי מספיק חזק בשביל אותם גורמים בהנהגה האיראנית שמעוניינים בהפשרת היחסים עם המערב וריסון פרויקט הגרעין שלהם, לכפות על יריביהם חזרה לשולחן המו"מ.
***
ואכן, בפברואר 2026 חודשו השיחות בין ארה"ב ואיראן בחסות פקיסטן, שהייתה "מסוכנת" במיוחד מבחינת השקפת עולמו של נתניהו: הונחה בהן הנוסחה לפיה כל הסכם עתידי לא יעסוק רק באורניום המועשר, אלא יותנה בהפסקת אש כוללת בחזיתות השונות (כולל לבנון).
הסכנה השנייה הגיעה מהציבור האיראני עצמו. המחאות ההמוניות נגד המשטר שפרצו בסוף דצמבר 2025, בעקבות המציאות הכלכלית הבלתי נסבלת היו חסרות תקדים. לרגע היה נראה ששרידות המשטר עומדת בסימן שאלה.
טראמפ ונתניהו. היעדים המוצהרים ב"שאגת הארי" לא מומשו (מאינסטגראם)
***
מלחמת שאגת הארי נטרלה את הסכנות. לא בטעות, לא כישלון אלא בכוונת מכוון. תוצאותיה היו צפויות. לא ידועות בוודאות. את זה אפילו נתניהו לא יכול להבטיח. אבל כל מה שהתרחש, היה התרחיש הסביר. נפילת משטר האייתולות? תרחיש לא סביר. כל המומחים בעולם שנדרשו לשאלה ערב המלחמה טענו שאין תקדים להפלת משטר באמצעות מתקפה אווירית. נטרול האורניום המועשר? כנ"ל. היה ברור שהוא הוטמן ומולכד אחרי "עם כלביא" באופן שמונע השתלטות או חיסולו ללא תוצאות קשות ביותר. פגיעה בבסיס הידע המדעי? חיסול מערך הטילים לטווח ארוך? אותו כנ"ל.
ברור שפגיעה באישים מרכזיים יכולה לעכב את התוכנית, אך גם ברור היה גם שבמדינה בסדר גודל של איראן הידע ישוקם במהרה. סגירת מצרי הורמוז הפתעה? לא למי שטרח לקרוא ניתוחי מומחים מרחבי העולם ולמי שהאזין רק ללהקת המעודדות המתלהמת בתקשורת הישראלית. נתניהו אולי הזין את התקשורת בהבלים, אבל הוא ידע בדיוק לאן סביר שתתגלגל המערכה. במיוחד שהוא על ההגה.
***
מה התוצאות, נכון לרגע זה? אכן התרחש שינוי משטרי מסוים. מאזן הכוחות בתוך משטר האייתולות השתנה. מעמדם של אנשי הדת נחלש כנראה מול אנשי משמרות המהפכה. קולם של הדורשים לפרוץ לכיוון נשק גרעיני התחזק. הדבר המשמעותי ביותר הוא כנראה עצם שרידותו של המשטר מול המתקפה האמריקאית הישראלית המשולבת. המקל הגדול ביותר שאיים עליהם הופעל. גורם ההרתעה אבד. ברור לכל שלפחות ארה"ב, בוודאי על רקע ההתנגדות הגורפת של הציבור האמריקאי, לא תנקוט מהלך דומה לעוד זמן רב. לא רק המשטר האיראני הבין, גם כל המשטרים באזור הבינו.
ומה באשר לסכנה הגדולה של מהפך מתוך איראן? כל שצריך הוא לקרוא את תמצית המאמר שפרסם השבוע המכון למחקרי ביטחון לאומי: המלחמה באיראן והמשבר הכלכלי המחריף בעקבותיה האיצו את שחיקתו המתמשכת של מעמד הביניים האיראני, ..לשחיקה זו השלכות החורגות מהתחום הכלכלי: ואולם, החרפת המצוקה מאלצת רבים מבני מעמד הביניים להתמקד במאבק הישרדותי יומ־יומי. כתוצאה מכך, שחיקת מעמד הביניים עלולה לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו ההיסטורי כסוכן מרכזי של שינוי פוליטי וחברתי באיראן. (רז צימט, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 24.6.26).
***
בימים אלה מתקיימות שיחות בין ארה"ב ואיראן במטרה להגיע להסכם. ישראל אינה שותפה בשיחות. גם זאת לא תקלה; מבחינתו של נתניהו, זו תוצאה מבוקשת. בדיוק כמו שהיה ב-2015, עת תקף את אובמה מול קונגרס דמוקרטי והשאיר את ישראל בחוץ, חסרת השפעה על תוכן ההסכם. זה אפשר לו, אז כמו היום, לטעון שישראל אינה מחויבת לכל הסכם שיתהווה.
איננו יודעים עדיין מה בדיוק יהיה תוכן ההסכם בין ארה"ב ואיראן. מבחינת הבטחת ביטחונה של ישראל, כלומר, ריסון פרויקט הגרעין האיראני, ריסון ההשפעה האיראנית באזור, ריסון היכולת הטילית לטווח ארוך של איראן, הוא יהיה כנראה חסר מאד. טוב פחות בהרבה מההסכם שנחתם ב-2015, ממנו הוציא טראמפ את ארה"ב ב 2018 בעידודו הנמרץ של נתניהו; ומסוכן יותר מהסכמים שעמדו על הפרק באביב 2025 ובפברואר 2026.
מצרי הורמוז. מי שקרא את דעת המומחים לא הופתע מסגירתם (atlasinstitute.org)
***
זה לא כישלון. זו מדיניותו המתמדת של נתניהו. למי שחושב, מניח ומאמין, כמוני, שהסכמים תמיד אפשריים, שקבוצות ובני אדם לא עשויים מגוון אחד והם בעלי פוטנציאל השתנות, המדיניות של נתניהו היא אסון. היא מובילה אותנו למלחמת נצח, שבה האמצעים העומדים לרשותם של אויבינו נעשים מסוכנים יותר ויותר לקיומנו, והמוטיבציה שלהם, כמענה למדיניות ה"רק כוח" שלנו, מחזקת את אותה תפיסה אצלם.
כמעט כל הסכם - כמובן כזה שמכיל מנגנוני פיקוח ומוטיבציה לגורמים מתונים בצד השני לשמור עליו - לאיראנים במקרה הזה - הוא התקדמות חיובית.
נתניהו הביא את ביטחונה של המדינה, צבאית ומדינית לנקודת שפל העמוקה ביותר מאז הקמת המדינה. על כך במאמר אחר.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
בדיוק
תודה אמנון על הדגש החשוב: הרבה מהתוצאות של מעשי נתניהו הם ב כ ו ו נ ת מ כ וו ן.