מדינת רווחה כשובר שוויון / דני גוטוויין
צהלת הסקרים שתקפה את מתנגדי נתניהו מוקדמת מידי. השוואה בין הסקרים האחרונים לתוצאות בחירות 2022 מלמדת כי הליכוד איבד אמנם כ-10 מנדטים, אך חלק מתומכי הימין חונה במפלגות לוויין המצויות מתחת לאחוז החסימה, שלאחר שייארזו יחד, יצלחו אותו ויצטרפו לגוש נתניהו.
מנגד, גוש השינוי מדשדש: "יחד" ו"ישר" זוכות רק למנדטים בודדים יותר משקבלו לפיד וגנץ ב-2022; "הדמוקרטים" אינם פורצים את תקרת 11 המנדטים שאליה הגיעו העבודה ומרצ במשותף ב-2021; והגידול בכוחן של המפלגות הערביות נמוך מן המצופה.
***
הקיפאון האלקטורלי מנוגד לשינויי העומק החברתיים שמחוללת המלחמה. הוא אינו משקף את הפקרת הצפון, שחיקת משרתי המילואים, מצוקת משפחותיהם, הרס העסקים, קריסת בתי הספר, התמוטטות המערך הטיפולי ועוד. ואולם, האופוזיציה לא מצליחה לתרגם קשיים אלו לתמיכה במפלגותיה, ותומכיהן מתרצים זאת ב"חוסר הרציונליות" של מצביעי הימין, הפועלים כ"כת".
כשל פרשני זה הוא תולדה של סירובן של מפלגות גוש השינוי להכיר בבסיס המעמדי של ההצבעה בישראל: המעמדות המבוססים מצביעים לשמאל-מרכז והנמוכים לימין-דתיים. הסיבות לדפוס זה אינן מצויות בעמדות עדתית או דתיות, כטענת הטעות הרווחת, אלא במנגנוני הפיצוי – מגזרים, התנחלות, נאמנות – שמציע הימין למעמדות הנמוכים, שנפגעו מפירוק מדינת הרווחה. עיוורון זה גורם לכך שגוש השינוי חוזר וכושל בהתמודדות הן עם מנגנוני-הפיצוי שמציע הימין והן עם הפופוליזם כמבנה העל שלו.
היו"ר גולן שוגה במיתוג "הדמוקרטים" כמפלגה "ליברל דמוקרטית" (מאתר המפלגה)
***
להפך, המדיניות הכלכלית שמציע גוש
השינוי מלבה את הטרוניה הפופוליסטית של הימין. בנט הוא תומך ותיק של
ניאו-ליברליזם בנוסח "פורום קהלת", לפיד פונה לאומת ההייטק ולמעמדות
המבוססים, ושאול מרידור, איש הכלכלה של אייזנקוט, נאבק בתקופת הקורונה
בצעדים שנקט נתניהו כדי להיטיב עם מצביעיו במעמדות הנמוכים. השקפות אלו
הנחו את ממשלת השינוי, שבהובלת שר האוצר ליברמן קידמה מדיניות תצ'אריסטית,
שהאיצה את שיבת המעמדות הנמוכים לתמיכה בנתניהו.
גוש השינוי מלהק אפוא את עצמו בהתנדבות לדמות הנבל בסיפור "האליטות נגד העם" שמטפח הימין הפופוליסטי. זו הסיבה לכך שגם כישלונותיו של נתניהו ותמיכתו בהשתמטות נתפסים במעמדות הנמוכים כעדיפים על פני ההתנגדות בשמאל מרכז למנגנוני הפיצוי המגזריים, שאינו מציע חלופה להטבת מצבם.
חלופה בעלת סיכוי למיגזור ולפופוליזם כאחד היא מדיניות סוציאל-דמוקרטית הממוסדת במדינת רווחה, ש"הדמוקרטים" אמורים היו להיות נושאי הדגל שלה. בניגוד לח"כים, כמו נעמה לזימי וגלעד קריב, שתומכים במדיניות זו, יו"ר המפלגה, יאיר גולן, בולם אותה וממתג את המפלגה כ"ליברל-דמוקרטית". אלא ש"ליברליזם-דמוקרטי" הוא מותג ריק, המכוון לפרוט על הנוסטלגיה של המעמדות המבוססים לסדר הישן ולהגמוניה האבודה שלהם, שההתנגדות לה מהדקת את זיקת המעמדות הנמוכים לימין.
***
אלא, ש"הליברליזם הדמוקרטי" שוב לא דרוש כדי להבטיח את תמיכת המעמדות המבוססים בשמאל. סקרים מלמדים כי הלם ההפיכה המשטרית הוביל חלקים ניכרים בתוכם להכרה ש"אין דמוקרטיה בלי שוויון", וכדי להציל את הדמוקרטיה שיעור גבוה מהם מוכן, לפחות זמנית, לשלם במדיניות סוציאל-דמוקרטית, כולל העלאת מיסים כדי לממן את מדינת הרווחה.
מדינת רווחה היא החלופה היחידה לסדר המגזרי, המבטיח את שלטון הימין. הסוציאל-דמוקרטיה היא החלופה לניאו-ליברליזם שסתירותיו מובילות לפופוליזם. במצב הנוכחי, לאור התיקו המתמשך בסקרים, מדינת הרווחה עשויה להיות שובר השוויון בבחירות 2026, וקידומה בידי "הדמוקרטים" עתיד לסייע הן למפלגה והן לגוש.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!