נתיבים להקמת הבית הבין תנועתי המשותף / אלדד שלם
הימים הם ימי טרום בחירות ובתר מאבק ארוך ומתמשך על דמותה של המדינה, בהם אנו ממשיכים להיאבק ונערכים למיצוי היכולות שיביאו לניצחון בבחירות ולהחזרת המדינה למסלול בו פסעה במשך שנים רבות; כזה שגם יבטיח את המשך קיומה לדורות רבים.
עם זאת, ראוי להתייחס בימים אלה גם לדברים שהם מעבר לכאן ועכשיו – ליסודות הקיום ולקווים העיקריים של הנתיב לאורו אמורה המדינה לצעוד לאחר הניצחון בבחירות.
דומה שהקמת הבית המשותף בין התנועה הקיבוצית לבין הקיבוץ הדתי יכולה להוות את אחד האדנים לאורם יש לכוון את הבניה המחודשת, כסמן לדרך משותפת בה יוכלו לפסוע שני מגזרים בחברה הישראלית – הציונות הדתית והציונות החילונית-ליברלית-דמוקרטית – שביניהן יש מחלוקות עמוקות, אך גם מכנים משותפים בנושאי התיישבות, חקלאות ושירות משמעותי למען המדינה.
אני מבקש לסמן כאן את הנתיב בו יש להמשיך ולקדם את אותו חיבור – כבסיס לאותה דרך משותפת; נתיב שיתכן והוא שונה מזה שמכוונים אליו בשלב הזה מוביליו – קרי עשייה משותפת במקומות בהם קיימת הסכמה ממילא, תוך ניסיון לטשטש מחלוקות בכל הקשור לשאלות גורליות כמו נושא השליטה בשטחים ובתושביהם הפלשתינאים ושאלת הקדימות שבין מחויבות לפרשנות הרבנית של התורה והדת לבין מחויבות לערכים של מדינה דמוקרטית וליברלית.
מזכירת הקבה"ד שרה עברון ומזכיר התק"צ ליאור שמחה (צילום: התק"צ)
***
כדי לצעוד בדרך משותפת, הכרחי לפעול בשלושה מישורים תוך הכרה במחלוקות בלא טשטושן:
1. הגדרת ובניית הקיום הקהילתי המשותף והרחבתו אל החברה הישראלית והעולמית.זאת על בסיס אמונה משותפת שקהילה כמרחב האנושי-קיומי מגלמת בחובה חלופה לחיים קפיטליסטיים-ליברליים, שנזקיהם לקיום האנושי מתחוורים מדי יום בכל הקשור להרס הסביבה, כלוי המשאבים, פירוק החברה ויצירת פערים עמוקים, אבדן הדמוקרטיה ועוד, מתוך הכרה כי:
• קהילה המבוססת על זיקה בין בני אדם מאפשרת קיום שיח אנושי עמוק ועשיר.• קהילה המאפשרת קיום דמוקרטיה שאינה רק פורמלית וייצוגית, אלא גם משתפת בחלק משמעותי של החיים (שניתן להרחיבו לסוגיות לאומיות, לא רק למוניציפליות וקהילתיות).
לכך מצטרפת מרכזיות הקיום הקהילתי במורשת היהודית:
• במסגרת הקהילתית התקיימה היהדות בכל שנות הגולה ובמידה רבה עיצבה את זהותה.
• יש לבסס מחדש את החברה בישראל על יסודות קהילתיים תוך חיבורה למורשת היהודית.
• יש להעצים את החיים הקהילתיים ולבסס בהם תרבות, חינוך, תוכן יהודי תוך פיתוח חוויית הקיום היהודי בהתאם לדרכם ואמונתם של חבריה וכהמשך להתפתחות המסורת היהודית.
• קידום רגולציה תומכת ומעודדת התאגדות שיתופית כלכלית.
• בניית כלי ניהול ייעודיים
• טיפוח כלים ותרבות של שיח קהילתי.
• עידוד הקמת מסגרות שיתופיות חדשות בהתיישבות הכפרית ובמרחב העירוני.
מדובר על יצירה של תרבות מתחדשת סביב חגים, מועדים ותכנים המחוברים ללוח השנה העברי ולארון הספרים היהודי, כנדבך המבטא את החיבור בין שתי התנועות ומאפשר בנייה מחודשת של ישראל כמרכז תרבותי ורוחני לעולם היהודי – על כל גווניו.
חרף הקשיים, עלינו להציע מסלול בו יכולים ללכת יחד יהודי המאמין בקיומו של כוח עליון וכזה שמאמין באדם וברוחו, גם אם אפשר ונמצא עצמנו בקונפליקט שעלול להתהוות.
***
המענה לקושי הזה גלום במישור הספקני – מישור בו היהודי המאמין מבין שנפלאות דרכי השם אך אין לאיש דרך להבינן עד תומן – גם לא לממסד הרבני. היהודי החילוני מכיר בגבולות הידע שלו ובכך שיש דברים הנשגבים מבינתו ומעוררים בו פליאה. במקום הזה של ספקנות והשתאות יכול לצמוח המכנה המשותף האמוני – שעל בסיסו ניתן לחפש מענה שנבנה על שיח משותף וזיקה בין אדם לחברו ובין אדם לעולם סביבו.
סימון האופק והתקווה הגלומה בו הוא המהלך שעשוי לעורר את העשייה הנדרשת כאן ועכשיו.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!