נער הייתי וגם זקנתי. עשרות ימי זיכרון  עצובים  מאחוריי.

כולם קשים, מעלים את זיכרון חבריי הרבים ובני משפחתי, שנפלו על חרבם.  זהו יום "חרדת קודש" עבורנו.

ברצוני לספר על טקס יום זיכרון יוצא דופן בו הייתי שותף, אך לפני הכל - הקדמה חשובה: בראשית שנות ה-2000 לימדתי בבית החינוך "אופק", בית ספר תיכון איכותי בואכה הגליל המערבי. נתבקשתי  להיות המחנך של תלמידי צד"ל, שבעל -כורחם הגיעו ארצה לא מכבר.

ההתחלה לא היתה קלה. הנערות והנערים בעטו ומרדו בכל מה שנחשב בעיניהם "הממסד": בראש וראשונה  כלפי הוריהם שעקרום מבתיהם בבהילות ובאבחה חדה ללא שום הכנה.

יותר מכל, חיצי המחאה כוונו לעבר מורי "אופק" והחניכים שיצאו מגדרם על-מנת לסייע בחבלי הקליטה. הצד"לניקים, מנגד, התעלמו מהיד המושטת.

הם נהגו לפוצץ שיעורים ולהפגין נוכחות מתריסה בחצר בית-החינוך, לרגע הם לא הסתירו את  געגועיהם ללבנון, ארץ מולדתם.

אכן, סיטואציה לא פשוטה. הימים חולפים לאיטם, השפה העברית נרכשת בהדרגה, והעוינות הבולטת מתקהה ומתחילה להימוג.

 פה ושם ניצני חברויות מתחילים להירקם, שיעורים מסוימים מתקיימים כהלכה, המורים מחמיאים לתלמידים, הכיתה מתחילה לקבל צביון, אולם קשיים חינוכיים עדיין קיימים. 

השינוי הגדול הגיע ממקום בלתי צפוי: בישיבת מחנכי השכבה שדנה על טקס יום הזיכרון הבית ספרי לחללי צה"ל, עלה הרעיון להעלות על נס גם את חללי צד"ל, שהקריבו את נפשם לצידנו.

ילדים של לוחמי צד"ד הקימו חמ"ל לטובת חיילי צה"ל (מאתר החדשות דבר) 

***

יותר משני עשורים חלפו, ועדיין זכורה לי היטב אותה ישיבה סוערת, אשר במרכזה הדילמה: האם יש  מקום לצרף ביום ה"הרת עולם" שלנו, גם את חללי צד"ל? הנימוקים, כבדי-משקל, היו לכאן ולכאן. לבסוף הוחלט ברוב קולות: חלק מהטקס הבית ספרי יוקדש לתרומת חיילי צד"ל לביטחוננו, ויודגש המחיר הכבד שהושת  גם על שכננו, בעלי בריתנו.

נערות ונערי צד"ל  בשומעם על המחווה הצפויה, נמלאו התרגשות. לא זו בלבד, החבר'ה ביקשו להשתתף באופן פעיל אם בקריאת טקסטים קצרים, בנגינה ובסיוע לצוות ההפקה.

טקס יום הזיכרון שבאחריות השכבה, היה מוצלח וזכה לשבחים רבים. עם זאת, יש לומר: הטקס החשוב אמנם הסיר מחיצות נוספות מלבבות בני צד"ל, אבל המציאות לא השתנתה לגמרי ואולם ממרחק הזמן, אני נוטה להאמין שהטקס אכן היווה "נקודה ארכימדית" חשובה.

סוף דבר אופטימי: כל בני הכיתה סיימו כהלכה את חוק לימודיהם, ולמרביתם יש תעודת בגרות מלאה.

חשוב מכך, כל הבנות התנדבו לשרות לאומי מלא , מקצת הבנים התגייסו לצה"ל לשרות קרבי, וכולם אזרחי המדינה לכל דבר. חינוך ששכרו בצדו.