כשגוף האישה הופך לזירת שיפוט ערכי / ענבל וורטמן שהם
בקרוב, הכעס והסערה המוצדקים על לבוש של ארבע חיילות שעלו למשפט ביום שחרורן ונקנסו ב- 1200ש"ח, ינדדו למאבק הבא בהדתה.
... ואז, יישארו כאן ארבע נשים צעירות, שהתלבשו רגיל, שלא ביקשו להוביל מאבק, רק לצאת הביתה כמו שכולם עושים, בבגדים הרגילים שלהן.
ארבע נשים שמדינה שלמה סימנה כלא צנועות. הביטוי "לא צנוע" הוא פגיעה בפני עצמה.
זו קביעה מוסרית על נשים. זו שפת הביוש שמייצרת היררכיה בין נשים.
בנוסף להדתה ובשמה, יש כאן גם פגיעה מגדרית. גוף האישה, בעיקר של נשים צעירות, הופך לזירת שיפוט ערכי.
הקנס המקומם הוא פרט טכני. הפגיעה הקשה היא בעצם ההגדרה, בזה שמדינה מרשה לעצמה להעניק ציון מוסרי לאזרחיות שלה, גם אם משפטית הן יהיו כאלה רק בעוד כשעה. אקט השחרור מחייב את החיילת להיות לרגע האזרחית שהיא - והן הושפלו כאזרחיות.
זהו מאבק על דת ומדינה אבל גם מאבק על הזכות של נשים לא להיות מסווגות מוסרית לפי הגוף והלבוש שלהן. אסור לפספס שהשפילו כאן ארבע צעירות.
ואם כבר, אז להפוך את הסימון הזה על הראש.
חשוב שנעלה כולנו לרשתות תמונות שלנו מיום השחרור, חופשיות בבגדים קצרים. לא כהתרסה, אלא כהצהרה לאותן חיילות משוחרות: אתן נהדרות כפי שאתן. התלבשתן יפה ורגיל. ושיהיה בהצלחה באזרחות.
בתמונה: בנות גרעין קמאי (הבנותגע שלי ואני) ביום השחרור. אוגוסט 2000.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
למנוע הדתה בצהל
יש לחתור לצמצום נוכחות הרבנים באתרים הצבאיים ,נוכחות הדת רק בבתי הכנסת הקיימים בבסיסי צה"ל.מניעת כניסת מטיפים. נוסח חב"דלמגע כפייתי עם החיילים ,רובם חילוניים,הגיע