הפסקת האש ומה שמאחוריה

הפסקת האש בלבנון נכנסה לתוקף בחצות (15.4). טראמפ כפה את ההחלטה על ישראל, לאחר שאיראן התנתה את המשך המשא ומתן עם ארה"ב בהפסקת הלחימה בלבנון. טראמפ שואף לנצל אירוע זה לקידום הסכם שלום בין ישראל ולבנון — אך קשה יהיה לצדדים להתעלם מ"הפיל שבחדר".

חיזבאללה, שהתאושש לאחר המכה הקשה שספג בספטמבר 2024 — עת נערפה שרשרת הפיקוד שלו ומרבית נכסיו הצבאיים הושמדו — אינו מתכוון לוותר על כוחו, ואיראן תמשיך לתמוך בו גם בעתיד.

חיזבאללה — יכולות שיירים ואסטרטגיית הישרדות

ברשות חיזבאללה נותרו כ-25,000 טילים ורקטות מתוך כ-150,000 שאיתם פתח את המלחמה באוקטובר 2023, רובם קצרי-טווח. אולם עיקר השינוי אינו בכמות אלא בהיערכות: המעבר לביזור עם אוטונומיה תפקודית ברמת התא, כאשר המטרה המרכזית היא לשרוד את המערכה כארגון לוחם ולהמשיך לשגר רקטות וכטב"מים על ישראל עד הרגע האחרון — במטרה לערער את תחושת הביטחון בצפון.

צה"ל — ריכוז כוח ללא הכרעה

צה"ל ריכז באזור כחמש אוגדות, אך נמנע מתמרון לעבר הליטני שהיה יכול להכריע את כוחות חיזבאללה שמדרומו. במקום זאת, בחר בהתקדמות איטית צפונה לטיהור המרחב והרחקת קו ההגנה מיישובי הצפון. הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בשחיקה מצטברת בכוחות המילואים — שנלחמו כשנתיים וחצי בחזיתות מרובות — ובהקצאת כוח רב לשמירת הסדר ביהודה ושומרון, בעקבות ההתרחבות המהירה של ההתיישבות וגל האלימות שמתפשט באזור.

איראן — ממהפכה דתית לדיקטטורה צבאית

גם באיראן חלו שינויים מרחיקי-לכת שראוי לשים אליהם את הדעת. חיסול צמרת משמרות המהפכה והמנהיג העליון בפתיחת המערכה הביא לחילופי דורות בהנהגה: מדור ההנהגה הוותיק שהתגבש תחת הנהגה דתית במלחמת איראן–עיראק בשנות השמונים — אל דור חדש שהגורם המעצב שלו היא המלחמה הנוכחית, שבה נלחם המשטר על קיומו. ירידת קרנה של ההנהגה הדתית ועלייתן של משמרות המהפכה הופכות את איראן מתיאוקרטיה דתית-משיחית לדיקטטורה צבאית קנאית — כלפי פנים וכלפי חוץ.

יכולת ההיזק הישיר והעקיף — סגירת מיצרי הורמוז ופגיעה בבסיסים אמריקאים ובמדינות המפרץ — התגלתה כאחד ממקורות העוצמה החזקים ביותר של המשטר, והוא יראה בה חלק מהותי באסטרטגיית השרידות שלו גם בעתיד. ארגוני הפרוקסי שהקימה בלבנון, בעיראק, בעזה ובתימן ימשיכו לשמש מנוף להשגת יעדים מדיניים — אף שכשלו בזמן אמת לתפקד כמעטפת הרתעה שתמנע תקיפה ישירה באיראן.

הלקח האיראני — מהירות למידה יוצאת דופן

אולי הדבר המשמעותי ביותר הוא המהירות שבה הצליחה איראן ללמוד ולהפיק לקחים בין מלחמת 12 הימים ביוני 2025 (מבצע "עם כלביא") לבין המערכה הנוכחית (מבצעי "שאגת הארי" ו"זעם אפי"). המבצע המשולב של ישראל וארה"ב, שנפתח בעריפה יוצאת-דופן של ראשי המשטר, מצא את איראן מוכנה יותר מאי-פעם לתרחיש הצפוי: שרשרת קבלת ההחלטות המשיכה לתפקד על אף הזעזוע הכבד של עריפת הצמרת.

יכולת השיגור נפגעה, אך איראן המשיכה לשגר טילים וכטב"מים שגרמו לנזק כבד בבסיסים אמריקאים ובמדינות המפרץ. גורם מכריע לאפקטיביות הרבה יחסית היה המעבר לרשתות הניווט הסיניות של Bei Dou, עם תקשורת מוצפנת והסתמכות על לוויינים סיניים ורוסיים לאיתור מטרות ערך אמריקאיות באזור. מעבר לשרידות, ההיגיון המבצעי האיראני נועד ליצור הרתעה של ממש: תקיפה מדויקת של מטרות ערך במדינות המפרץ כתגובה לפגיעה במתקנים קריטיים בשטחה — במטרה לרסן את יכולת הפגיעה של ארה"ב וישראל.

פרספקטיבה רחבה — האזור מתעצב מחדש

בפרספקטיבה רחבה יותר, עדיין מוקדם לסכם — האזור כולו נמצא בתהליך עיצוב מחדש. הציר הרדיקלי של איראן, סין, רוסיה וצפון-קוריאה מתהדק. ואולם, לארה"ב יש את הכלים והעוצמה לחזק את בריתותיה הקיימות ולשמור על דומיננטיות אזורית — לשם כך נדרשת חכמה מדינית.

ימים יגידו. 

לבנון וישראל חזבאללה התאושש מהמכה שספג ב-2024 (מקור: energyintel.com)