אֲנִי מִתְנַצֶּלֶת שֶׁמְּצַלְצֶלֶת

בְּפַעֲמוֹנֵי הַהַתְרָאָה הָאֵלֶּה.

זוֹ לֹא הַצּוֹצֶלֶת

שֶׁאוֹתִי מְטַרְלֶלֶת וְשׁוּב מְבַלְבֶּלֶת

בְּהֶמְיָה שֶׁלְּמֹחִי מְחַלְחֶלֶת.

זֹאת הַהַנְהָגָה הַמְּקֻלְקֶלֶת

שֶׁלֹּא לוֹמַר מְטֻרְלֶלֶת

שֶׁכָּל תִּקְוָה וְסִכּוּי מְחַסֶּלֶת

וּבֶאֱמוּנֵנוּ מוֹעֶלֶת

וְאֶת מָה שֶׁקָּדוֹשׁ מְחַלֶּלֶת.

 

אֲנִי שוֹאֶלֶת אֵיזוֹ תּוֹחֶלֶת

הִיא כָּעֵת מְבַשֶּׁלֶת.

אֵיזֶה סוֹד הִיא נוֹעֶלֶת

מֵאַחֲרֵי עוֹד וְעוֹד מֶלֶל.

עַד מָתַי תְּהֵא מוֹשֶׁלֶת

מֶמְשֶׁלֶת הַצֵּל הַנּוֹאֶלֶת

שֶׁאֶת שַׁלְוַת נַפְשִׁי גּוֹזֶלֶת

שֶׁבַּדָּם חַפִּים יָדָהּ מְגֹאֶלֶת.

 

אֲנִי מְיַחֶלֶת וּמִתְפַּלֶּלֶת

שֶׁפִּתְאוֹם תִּפָּתַח הַדֶּלֶת

וַאֲנִי אֵצֵא, מְחוֹלֶלֶת,

הַחוּצָה, אֶל הַדֶּרֶךְ הַמִּתְפַּתֶּלֶת

שֶׁתּוֹבִילֵנִי לַחֲוָיָה פָּחוֹת מְטַלְטֶלֶת

שֶׁתַּשְׁכִּיחַ תְּקוּפָה מְקֻלֶּלֶת.

מָתַי תָּבוֹא הַתַּפְנִית הַגּוֹאֶלֶת

שֶׁתַּצִּילֶנּוּ מִמֶּמְשֶׁלֶת חֵלֶם וְהֶלֶם

וְתַחְלִיפָהּ בְּמוֹבִילָה, לֹא מוּבֶלֶת,

שֶׁתָּבִיא לָנוּ שֶׁקֶט וְתוֹעֶלֶת

שֶׁבְּיֹשֶׁר וּבְמוּסַר דּוֹגֶלֶת,

וְעַל עַמָּהּ חוֹמֶלֶת.

זֶה לֹא הַרְבֵּה לְבַקֵּשׁ.