הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-8 לאפריל היא שברירית ורבת-סימני שאלה. לא אנסה לקבוע מי ניצח — אנסה לסקור את המציאות באופן מפוכח.

הנשיא טראמפ הוא איש עסקים מיומן. הוא הבין שהמחיר עלה על התועלת והחליט לחתוך הפסדים. איראן ספגה הרס עצום — תעשיית הטילים והגרעין נפגעה, מנהיגים ומדענים בכירים חוסלו, חיל האוויר וחיל הים הושמדו ברובם — אך היא נשארה על רגליה מול שני חילות האוויר החזקים בעולם. זהו הישג שתדע למנף.

מטרות המלחמה — לא הושגו

ארבע המטרות שהוצהרו לא מופיעות בהסכם. האורניום המועשר עדיין קבור באיראן. כ-50% ממשגרי הטילים הושמדו, אך מאות טילים ומשגרים נוספים מוסתרים במנהרות ויחולצו משם בימים הקרובים. המשטר לא קרס — הוא קיצוני ומהודק יותר מאי-פעם. ומימון ארגוני הפרוקסי — ובכלל זה חיזבאללה — כלל אינו חלק מההסכם.

תוכנית עשר הנקודות של איראן — נקודת המוצא לדיון

הנשיא טראמפ הכריז על התוכנית האיראנית כ"בסיס טוב למשא ומתן". שלוש נקודות בולטות בה:

ראשית, איראן עומדת על זכותה להעשיר אורניום — הסכם פשרה עם כל משמעויותיו נראה בלתי נמנע.

שנית, תעשיית הטילים הבליסטיים כלל אינה על השולחן — עשרות אלפי מומחים יוכלו לקבל גיבוי סיני תמורת נפט ולשקמה תוך חודשים.

שלישית, שליטת איראן במצרי הורמוז מקנה לה עוצמה גיאופוליטית עצומה שלא תוותר עליה. פתיחת המצרים תיעשה בתנאיה — עם "פרוטקשן" של עשרות מיליארדים בשנה. מנוף הלחץ הממשי שנותר לטראמפ הוא הסנקציות, וסביר שנראה שחיקה משמעותית בהן. זה חמור.

מיצרי הורמוז. "פרוטקשן" של עשרות מיליארדי דולרים (מקור: oorfonline.org)

***

מאזן אזורי — ניצחון טקטי, היחלשות אסטרטגית

איראן: הפסידה ברמה הטקטית אבל יצאה מחוזקת ברמה אזורית - רכשה מעמד הגמוני במפרץ.

האמירויות נחלשו: עם כ-700 מטוסי קרב ומערכות נשק מהמתקדמות בעולם, הן לא הגיבו למאות הטילים והכטב"מים שפגעו בהן — איראן שברה את מיתוס היציבות והעוצמה שלהן.

מעמד ישראל נפגע: הנרטיב שהתבסס בארה"ב הוא שנתניהו גרר את טראמפ בהבטחה להפיל את המשטר תוך ימים — הבטחה שלא קוימה. ישראל נתפסת כיום כמערערת יציבות, ויידרש זמן לתקן זאת – זהו ניצחון טקטי, מול היחלשות בזירה הבינלאומית.

לבנון — Money Time

בניגוד לאיראן, את חיזבאללה בדרום לבנון אפשר להכריע. חמש אוגדות מוכנות לתמרון המלקחיים שתוכנן כבר במלחמת לבנון השנייה — כניסה לאורך הליטני וניקוי השטח מדרום, להשמדת כל כוחותיו דרומית לנהר. יש אינדיקציה לאור ירוק מטראמפ. זהו חלון הזדמנויות אחרון — ועניין של החלטה מדינית בלבד.

לסיום, צריך להוריד את הכובע בפני הטייסים והטייסות שביצעו מעל 5,000 גיחות לאיראן ובחזרה — וחזרו כולם בשלום. זה לא מובן מאיליו! לצוותים הטכניים שתחזקו את מכונת המלחמה ללא תקלות 40 יום רצופים, אחרי שנתיים וחצי של מלחמה רצופה. לאנשי המודיעין שסיפקו מטרות קריטיות בזמן אמת, לכל חיילי צה"ל בגבולות ולעם ישראל שגילה חוסן ועמדה איתנה לאורך כל הדרך.

ד"ר דן שיאון הוא בעל הבלוג "תצפית אסטרטגית"