כשאני עושה רישום של בערך על נייר מעפן יוצא לי יפה. כשאני מנסה לדייק על נייר מהבלוק שאסיה קונה לנו בהילה, יוצא רישום מאולץ. אסיה אומרת שזה בגלל החופש שיש לך כשאת לא יודעת, כשאת מחפשת את הקו. כשאת כבר יודעת - החופש לחפש הולך לאיבוד.

ככה זה בכל דבר בעצם, לא? והשאלה היא איך אפשר גם לדעת וגם לחפש באותו זמן.  

רבי משה מקוברין הסביר את המשנה בפרקי אבות: "אין לך דבר שאין לו מקום." אם אדם הולך בדרך ומגלגל דרך הילוכו צרור או אבן, הרי זה על פי ההשגחה העליונה, שעד עתה היה צריך לנוח במקום הזה ומעתה במקום אחר.        

רבי בונם מפשיסחא, שטייל עם תלמידיו מחוץ לעיר, הרים גרגר חול, ואחר החזירו למקומו, ואמר: "הקב"ה קבע כאן את מקומו של גרגר זה, וכל המפקפק בדבר אינו בגדר מאמין."

האמת, אני לא יודעת מה לעשות עם זה. שניהם צודקים כנראה. האם יושב לי על הראש איזה אלוהים בזמן שאני מציירת?

רישום יוצא יפה בגלל החופש שיש לך כשאינך יודעת (מקור: shaboart.co.il)