חודשים אחדים טרם מותו, הנחה יוסי שריד פאנל בכנס שדרות לחברה. הוא היה מנחה/משתתף פעיל ביותר, דיבר יותר מכל שאר המתדיינים גם יחד, ובין השאר אמר את המשפט הבא: "כל החיים אני צודק. די, נמאס לי כבר לצדוק כל הזמן".

 

ב-7 באוקטובר חשבתי בליבי: מי ייגול עפר מעיניך יוסי שריד. כל החיים טעית והטעית. לא נמאס לך כבר לטעות כל הזמן?

 

לא אטריד את מנוחתו של שריד, שינוח בשלום על משכבו. אני כותב את המאמר הזה בעקבות רשימה של מוסי רז, ובה תמונה של זהבה וגלאון ושלו בהפגנה נגד "שאגת הארי", ולצדה דקלום אותן הסיסמאות העבשות שהיו לזרא עוד לפני 7 באוקטובר, אך מסתבר שסרבני ההתפכחות דבקים בהן גם אחרי 7 באוקטובר, למרות ש-7 באוקטובר הפריך מן היסוד את כל השקפת עולמם.

 

על פי השקפתם, הכל מתחיל ונגמר ב"אקיבוש", או כפי שהם מכנים זאת, "הכיבוש", ובהתנחלויות, כמובן. זו נקודת האפס. כאילו לא הותקפנו לפני קום המדינה, כאילו לא הותקפנו עם קום המדינה, כאילו לא הותקפנו אחרי קום המדינה, כאילו היינו מדינה שחיה בשלום ובשלווה, שבבוקר בהיר אחד ב-1967 התחרפנה ויצאה למלחמת כיבוש ומאז היא מדינת כיבוש לא לגיטימית. ויש דרך אחת לפתרון, והיא מאוד פשוטה – נפסיק את הכיבוש. "רק תצאו מהשטחים ויהיה טוב הו יהיה טוב כן". ונקים מדינה פלשתינאית עצמאית בגבול 4 ביוני (אולי עם "חילופי שטחים", כלשהם), שתי מדינות לשני עמים, ונחיה באושר ובעושר.

 עזה תהיה סינגפור של המזה"ת, התפייט שמעון פרס (מקור: ויקיפדיה) 

***

בעזה יישמנו את התפיסה הזאת במלואה. ב-1994, אחרי הסכם אוסלו, נסוגונו מ-85% מרצועת עזה. ב-2002, במבצע "חומת מגן" שהשיב את חופש הפעולה של צה"ל ביו"ש, דילגנו על רצועת עזה (המבצע שתוכנן לעזה, שגויסתי אליו בצו 8, בוטל ברגע האחרון, לאחר ששרון קיבל פיק ברכיים). ב-2005 השלמנו את הנסיגה מ-100% מרצועת עזה, עד גרגר החול האחרון, עקרנו את ההתיישבות הישראלית עד היהודי האחרון, כולל המתים, כמצוות המשורר הלאומי שלהם מחמוד דרוויש, והרסנו את כל יישובינו, עד האבן האחרונה בבית האחרון. 

עזה תהיה סינגפור של המזה"ת, התפייט שמעון פרס. כל העולם וישראל בראשו עמדו בתור כדי לסייע לעזה להפוך לסינגפור של המזה"ת. אולם עוד במהלך ביצוע ההתנתקות, כאשר פת"ח שלט ברצועת עזה, הם זינבו בנו בירי פצמ"רים. ובמקום סינגפור, הם הקימו מדינת טרור, תחילת בשליטת רש"פ ולאחר מכן בשליטת חמאס. וכל השנים הללו הם ייצרו טרור, ירו רקטות והציתו שדות והתנכלו לנו, והצטיידו, והתעצמו, והקימו עיר טרור מתחת לקרקע,  וב-7 באוקטובר מימשו את מאווייהם הלאומיים, את הצדקת קיומם. וכאשר הם חצו את קו הגבול, הם דיווחו אחורה, בקשר, "נכנסנו לכיבוש". כלומר הכיבוש הוא שטחה של מדינת ישראל אחרי שעזה שוחררה. וכאשר הם נכנסו ליישובים לטבוח בהם ולאנוס את בנותיהן, הם דיווחו: "נכנסנו להתנחלות בארי", "נכנסנו להתנחלות ניר עוז", נכנסנו ל"התנחלות כפר עזה" וכן הלאה.  

 

מה לא ברור עכשיו? מה לא ברור? איך זה שאחרי 7 באוקטובר ממשיכים לדקלם אותן סיסמאות, כאילו לא קרה דבר?

ב-7 באוקטובר ראו עינינו מה המשמעות של "פרי פלסטיין". מקטע קטן מאוד, בחלקה הדרום מערבי של "פלסטיין" היה "פרי" במשך שעות אחדות. בשעות הללו למדנו למוד היטב, שיעור שעלינו לשנן אותו בשבתנו בביתנו ובלכתנו בדרך, בשוכבנו ובקומנו. "פרי פלסטיין = ניר עוז ובארי בשבת השחורה.

 

ביום המר והנמהר ההוא, הותקפנו בידי מדינה פלשתינאית. רצועת עזה הייתה מדינה פלשתינאית, כפי שהפלשתינאים חולמים עליה: יודנריין. מדינה פלשתינאית נקיה מיהודים, חופשיה מ"כיבוש". ב-7 באוקטובר למדנו, שמדינה פלשתינאית היא מדינת טבח נורא, מדינת רצח המוני, מדינת אונס המוני, מדינה של עריפת ראשים, שריפת תינוקות, חטיפת תינוקות וקשישים, ביזה והרס. 

 מתקפת ה-7 באוקטובר. רצועת עזה הייתה מדינה פלשתינאית (מוויקיפדיה)

***

הרשות הפלשתינאית ביו"ש היא מדינה מינוס. יש לה נשיא, ממשלה, פרלמנט, בתי משפט, כוחות ביטחון, שב"כ, בתי סוהר, שלטון מקומי ושגרירויות בכל העולם. היא לא מדינה ריבונית, כיוון שמאז "חומת מגן" יש לצה"ל ולשב"כ חופש פעולה בשטחיה. השליטה האזרחית בשטחי A ו-B היא של הרש"פ. השליטה הצבאית היא שלנו.

 

בשנים שבין הנסיגה הישראלית לאחר הסכמי אוסלו (מיריחו ב-1994 ומשאר השטח ב-1995) למבצע "חומת מגן", הרש"פ הייתה מדינה לכל דבר. באותן השנים, המדינה הפלשתינאית שעמה חתמנו על "שלום של אמיצים" הייתה למדינת טרור מפלצתית. עלינו לזכור ולא לשכוח לרגע את השנים הרעות ההן, שבהן בכל יום שמענו על מחבל מתאבד, שפוצץ אוטובוס על נוסעיו, מסעדה על סועדיה, דיסקוטק על רוקדיו או סדר פסח ציבורי בבית מלון. לא חמאס הנהיג את מדינת הטרור, אלא פת"ח. יאסר ערפאת, שותפנו להסכם אוסלו, היה המצביא של מתקפת הטרור הרצחנית. מה שקטע את המתקפה היה מבצע "חומת מגן", שהפך את הרש"פ ממדינה למדינה-מינוס. כיוון שרצועת עזה נשארה מדינה פלשתינאית, היא המשיכה להיות מדינת טרור. ב-7 באוקטובר למדנו מה פירוש שכנות עם מדינה פלשתינאית.

חזון שתי המדינות, מדבר על מדינה פלשתינאית בקווי 4.6.67. כמובן שללא חופש פעולה של צה"ל. המדינה הפלשתינאית הזו, שעל פי הסקרים למעלה מ-80% מאזרחיה תומכים בטבח 7 באוקטובר, ואם תוצאת הטבח תהיה מדינה עצמאית, התמיכה הזו תגבר שבעתיים, תהיה אותה מדינת טרור ערפאתית אחרי אוסלו, אותה מדינת טרור חמאסית שאנו מכירים בעזה. וזאת, כאשר ישראל תהיה מדינה ללא גבולות בני הגנה. במקום שגבולנו המזרחי יהיה הירדן, הוא יהיה כביש 6. 

 

ב-7 באוקטובר, נקבר סופית המיתוס, שלפיו במאה ה-21 אין עוד משמעות לשטח. אני עוד זוכר היטב את הבדיחה הנורא מצחיקה של פרס, ששאל בלעג – מה? הטיל שישוגר לישראל יעצור לפני מרום גולן ויבקש רשות ממזכירת הקיבוץ להמשיך במעופו? באמת, נורא מצחיק. כמו הבדיחה האחרת של פרס: "הוא [בני בגין] איים עלינו שהנסיגה מעזה תביא קטיושות לאשקלון. קטיושות לאשקלון!!!" והקהל פרץ בצחוק רם.

 

כן, גם במאה ה-21 יש משמעות לשטח. משמעות אדירה. כן, במאה ה-21 אלפי מחבלים על טיוטות וטוסטוסים, חלקם עם כפכפים, פרצו ביותר משישים נקודות את הגדר, את המכשול הבלתי עביר, וביצעו את הטבח.

 

אם תקום מדינה פלשתינאית, רוחבה של ישראל בכמה נקודות יהיה קצת יותר ממחצית המרחק שבין גבול עזה לנתיבות, שעד אליה הגיעו המחבלים ב-7 באוקטובר. בפלישה של המדינה הפלשתינאית לישראל, ישראל עלולה להיחתך בתוך חצי שעה לכמה חלקים. טבח כמו של 7 באוקטובר, בגוש דן – עוטף המדינה הפלשתינאית, האזור הצפוף ביותר בישראל, לא יסתכם בפחות מעשרות אלפי נרצחים.

 

אנחנו מטורפים להסכים לכך?

    

 מוסי רז וזהבה גלאון. דבקות באותן סיסמאות, כאילו לא היה ה-7 באוקטובר (מוויקפדיה)

***

 נוואף סלאם, הפוליטיקאי הלבנוני האנטי ישראלי וראש הטריבונל בהאג, אמר בנאומו ב"בית הדין", שאחרי ההתנתקות נמשך הכיבוש הישראלי בעזה. זו ההצדקה להמשך התוקפנות אחרי הנסיגה והעקירה ולטבח 7 באוקטובר.

 

ומה יהיה אם וכאשר ישראל תיסוג מיהודה ושומרון לכביש שש ותעקור קרוב למיליון ישראלים בטרנספר אכזרי ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים? כאשר המדינה הפלשתינאית תתקוף אותנו, ההצדקה תהיה שגם אחרי הנסיגה מיו"ש וירושלים, הכיבוש הישראלי שם נמשך. אם התירוץ הזה עובד בעזה, למה שלא יעבוד גם ביו"ש?

 

אם תקום המדינה הפלשתינאית ביהודה ושומרון, היא תארגן, כמו המדינה הפלשתינאית בעזה, צעדות "שיבה" לעבר ישראל. ובשעת כושר הם יחצו את הגדר, יעברו לכיבוש ויטבחו את התנחלויות פ"ת, ר"ג ות"א.

 

כי פלשתין אינה "פרי", כל עוד לא מומשה "זכות" ה"שיבה", כלומר הטבעת ישראל במיליוני פלשתינאים. פלשתין אינה "פרי",  כל עוד אינה "פרום ד'ה ריבר טו ד'ה סי". וכשהיא תהיה "פרום ד'ה ריבר טו ד'ה סי", היא תהיה "פרי" מיהודים.

 

מדינה פלשתינאית היא איום קיומי על ישראל. אחרי 7 באוקטובר ברור שיש להשליך את "חזון שתי המדינות" לפח האשפה של ההיסטוריה.

 

ושוב... באמת, לא נמאס לכם לטעות?