# קיבוץ הוא מצב נפשי של געגועים לעבר, תלונות לגבי ההווה, ופחדים לגבי העתיד.

# דמוקרטיה קיבוצית היא הלקאה עצמית של החברים, על ידי החברים, למען החברים.

# ענשו של מי שאינו רוצה למלא תפקיד בקיבוץ – לקבל שירות ממי שגרוע ממנו.

# הקיבוץ ויחסנו לקיבוץ – זה אותו דבר.

# מחקר סטטיסטי מקיף מגלה שלכל הסכסוכים בין חבר וקיבוצו יש תמיד שתי סיבות: הראשונה – הקיבוץ, השנייה – החבר.

# המינימום שהקיבוץ דורש ממך – הוא המקסימום שאתה יכול לתרום.

# דעת הקהל היא השוטר של הקיבוץ – אם אתה מונע מן הקהל לדעת, פיטרת את השוטר.

# כאשר חבר מספר לך שאנחנו חיים בזכות עבודה קשה, תשאל – של מי?

# וידוי אישי של ממלא תפקיד, כאשר הוא מספר את כל האמת – על ממלאי התפקידים האחרים.

# התכונה הכי טובה אצל קיבוצניקים טובים – שהם רוצים להיות כאלה.

# ממלא תפקיד, הישמר משני סוגי משמיצים: אלה שמפיצים עליך שקרים – ואלה שמספרים עליך את האמת.

# אנשים מתלוננים על המון דברים רעים הקיימים בקיבוץ, ובעצם עלינו להתפלא איך כל-כך הרבה דברים טובים יכולים להתקיים בסביבה כזו.

# בכדי לשלוט בתהליכים חברתיים – צריך לדעת לציית להם.

# בשביל להגיע אל המקור של ערכי הקיבוץ – יש לשחות נגד הזרם.

# הקיבוץ נוסד מתקוות, שהיו חלומם – של אנשים ערים.

# כאשר לשני חברים אין מושג ברור על מה הם מדברים, סביר להניח שהם דנים ב"ערכי הליבה" של הקיבוץ.

# בעיר אדם לאדם זאב – בקיבוץ זה בדיוק להיפך (סת...א... א...ם).

כשחבר מספר לך שאנו חיים בזכות עבודה קשה, שאל – של מי? (אשדות מאוחד)