מוקדש לחני וייזר אשת הסושאל של עמית סגל שקראה לי גוי (לא רק לי)

1. ישנן שתי מגילות בתנ”ך שעוסקות בשאלת ה”אֲחֵרוּת” כהוויה קיומית. בשתיהן אלוהים איננו פועל, אלא בני אדם. באחת, אלוהים איננו מוזכר כלל, בשנייה הוא איננו פעיל. אחת מאוד “גלותית” האחרת מאוד “ישראלית".

2. שתיהן עוסקות באופן נמרץ בשאלת ה”אֲחֵרוּת” ושתיהן קרויות על שם הגיבורות הראשיות. אך המוטיבציות המסתתרות בתוך כל אחת מהמגילות הן שונות ואולי אף הפוכות. האחת, מגילת רות, שמתרחשת ברובה בבית לחם, שואלת האם וכיצד אנו מקבלים את האחר השוכן בתוכנו. והשנייה, מגילת אסתר, בוחנת האם ואיך יהודים כמיעוט יוכלו להתקבל במדינה שבה הם ה”אחרים”.

3. ראשית כל תמיהה, למה הוכנס אל תוך התנ"ך פרק מספר דברי הימים של מלכי מדי ופרס, כמו שכתוב: "...וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי, אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ--הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים, לְמַלְכֵי, מָדַי וּפָרָס. כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו - דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל-זַרְעוֹ". (מגילת אסתר)

4. תמיהה רטורית שנייה באותו עניין. למה סיפור על איש ושמו מרדכי מזרע בית שאול, שהשתמש בבת זוגו שהייתה לו כבת והסתייע בה דרך מיטת המלך, כדי להפוך בסופו של יום, להיות חלום של כל אימא יהודייה בשושן, משנה למלך פרס, ובכך להראות לכולם שאפשר להסתדר יפה בגולת פרס בלי לשוב למשוש תבל קריה למלך רב. למה ואיך דווקא סיפור כזה עבר את ועדת הקבלה ונכנס אל ספר הספרים.

5. מצד אחד קשה לי להאמין שכל זה קרה רק בשביל שרבא ורב תנחום יוכלו להתפלפל במסכת מגילה על משמעותו של הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", ולכן המגילה נכנסה לתנ"ך (על אף שאני מודה שזו איננה מחשבה לגמרי מופרכת).

6. מצד שני המחלוקת ביניהם מאוד מעניינת. ועוד יותר מכך העמדה שכל אחד מהם מגיע ממנה אליה. "בלילה ההוא נדדה שנת המלך, אמר רבי תנחום, נדדה שנת מלכו של עולם. ורבנן אמרו, נדדו עליונים ותחתונים. אמר רבא, נדדה שנת המלך אחשוורוש ממש..." (מגילה טו, ב). עכשיו צריך לעצור רגע ולשאול למה לרבא חשוב כל כך להדגיש את הידוע והברור לכל, שנדדה שנת המלך אחשוורוש והוא מוסיף ומדגיש "ממש".

7. נדמה שלרבא חשוב נורא להשאיר את אלוהים מחוץ למגילה. בעוד שרב תנחום מנסה להכניסו אליה בכוח. את המוטיבציה של ר' תנחום אפשר להבין, אבל למה לרב כה נחשב כרבא חשוב שאלוהים ישאר בחוץ?  ובכן כדי להבין את המוטיבציה של רבא צריך לגשת למדרש אחר שלו. מדרש שעוסק במעמד הר סיני.

8. "ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשוורוש. דכתיב (אסתר ט) קיימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר" (מסכת שבת פח, א). במדרש הזה לפי רבא, היהודים בשושן קיבלו את התורה בלי כפיה, שלא כמו במעמד הר סיני, אלא מתוך רצון אמיתי לבחור בה. ולכן גם כל כך חשוב לרבא להשאיר את אלוהים מחוץ למגילה.

9. אם נשליך את מה שרבא אמר במסכת שבת, על מה שהוא אומר במסכת מגילה, יתבהר לנו שלדעת רבא, דווקא בגולה בשושן, היהודים קיבלו את התורה בהתנדבות ולא מתוך כפיה כמו שקובע רב אבדימי, הטוען שבמעמד הר סיני כפה עליהם אלוהים את התורה הר כגיגית. ולכן רבא אומר "המלך אחשוורוש ממש". וכעת לאחר שהבהרנו כמה טוב לנו בגולה הבה ונישאר בה.

10. נספחים: א. מסיכה עשויה ממכוניות שנשרפו בשבעה באוקטובר 2023. 

     ב. הדברים של חני וייזר שליט"א.