השם שלו הוא ניל סדקה, אבל אנחנו, ברוח התקופה שבה בן גוריון הכריח אנשים לעברת את שמותיהם, קראנו לו ניסים צדקה. כך גם הפך אלביס פרסלי, מלך הרוק, ל"אליהו לחצני", וצ'בי צ'קר, מלך הטוויסט, ל"צבי צוקר".

ניל, בן להורים יהודים – אבא מטורקיה ובהמשך מלבנון, ואם מארה"ב, שהלך לעולמו בגיל 86 בסוף שבוע שעבר – היה, כזמר רומנטיקן, מגיבורי נעורינו, בשנות הששים של המאה הקודמת. ה"סלואים" המתקתקים שלו המיסו את הלב. כמה מהם, בהם "הו קרול" האגדי, זכו לתרגום עברי, לעיבודים לתזמורות בצורת, כולל בקיני התנועה, והפכו לסילאן כה מתוק ודביק, עד שצרבו את החך.

סדקה היה בשעתו שלישי רק לאלביס, חביב הנערים, ולקליף ריצ'רד, חביב הנערות. אולי פול אנקה עם השיר דיאנה, היה ברמה אחת אתו. אבל, כאמור, את ניל אפיינו הסלואים שרוו געגעים לאהובה או לאהוב וחלומות עליהם, לנשיקות, הראשונה ונשיקת הפרידה, לרוך המגע, במיטב הקיטש. אנטי כסאח.

האמת שלא הייתי טורח לכתוב עליו, אלמלא העובדה שבשיריו הוא פיצל עדות, קבוצות וקינים של תנועות הנוער, פירק אותם "לחלוצים" ו"לסלונים".

"סלונים" הם מי שהתפלחו באמצע קבלת שבת בקן, או באמצע פעולה, לאחד מבתי חבריהם הנערים,  הלא תנועתיים, כדי לרקוד לראשונה עם בת זוג, או בן זוג, לצלילי שיריו של ניל סדקה: "למה שוב אינך עמי", "הו קרול" (שנכתב לקרול קינג) "נערת לוח השנה" ו"יום הולדת 16 מתוק".

ניל סדקה, התרגומים לעברית. שירים שצרבו את החך מרוב מתיקות 

***

מצד אחד היה בזה עונג מפתה: ריקוד צמוד ראשון, בגיל 16 המתוק. מצד שני, היה זה חטא כה גדול, עד כי האשמנו את הסלונים בבגידה. האמת, היו עוד שרצו לערוק, בהם גם אני, אבל לא יכולנו להחליף את החולצה הכחול בחולצת אלביס עם צווארון מורם ואת החאקי במכנסי ג'ינס שהחלו להיראות אז. גילינו נאמנות לסמל התנועה. אימת החריגות והלחץ החברתי הרתיעו. כמנגנון הגנה עצמית, פיתחנו כלפיהם תחושת בוז. לא במקרה אלה שטעמו את הטעם הסלוני, עזבו לבסוף.

מבחינה זאת השירים של ניל (ניסים) סדקה (צדקה) חוללו משבר. נער ונערה שטעמו טעם של ריקוד סלוני לצליליהם, כבר לא יכול היה לחזור ל"אל גינת אגוז" ואל "לו הייתי כד", או אל סתם הורה.

כמה וכמה פילוגים עברו על ליגות הבוגרים של חברי הקיבוצים: בתוך מפ"ם בתוך בית אלפא בקיבוץ הארצי. שלל מנהיגים הציתו ותדלקו אותם. לפילוג בליגת הנוער, קרי בקיני התנועה, ניל סדקה היה בין האחראים הראשיים. הוא פילג את הנוער הסלוני מהנוער החלוצי. אבל ניסים צדקה גם עשה לנו נעים בגב, הביא לנו סומק ללחיים, עם קמצוץ של רומנטיקה. מעשי ניסים ...