פצעיה / רינה ענבר
הָרֶצַח עָט עַל הַטְּלָאִים בַּמְּסִבָּה.
הַטֶּבַח כָּרַת אֶת הָעֵצִים.
הוּא וִדֵּא הֲרִיגָה.
הַפֶּרַח פָּעַר תִּפְרַחַת עֲקֻבָּה.
הַפָּתוּחַ אָמוּר הָיָה לִהְיוֹת סָגוּר.
הַסָּגוּר אָמוּר הָיָה לִהְיוֹת שָׁמוּר.
הַשָּׁמוּר הָיָה אָמוּר לִהְיוֹת זָכוּר.
הַפֶּרַח הָלַךְ הָלוֹךְ וּפָעוֹר.
וּמֶלַח כִּי יִזָּרֶה
עַל פְּצָעֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ
וְאֵין מָזוֹר.
מתוך
''תפרחת עקובה'', ספרי עיתון 77
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
שיר חזק
נוגע ואמיתי מאוד