שעת ערב בברלין. היטלר, שהיה בן בית אצל משפחת גבלס, התארח כדרכו אצל יוזף ומגדה לארוחת ערב ולשיחה. לקראת השעה 21:30 צלצל הטלפון בבית המשפחה. בצד השני של הקו נמסרה הידיעה המרעישה כי הרייכסטאג (בית הפרלמנט הגרמני) עולה בלהבות.

בהולים יצאו הנוכחים אל אזור הפרלמנט ועל כך כתב גבלס ביומנו: "הבניין כולו עולה בלהבות. גרינג כבר שם... האש הוצתה בשלושה מוקדים... (מופצת השמועה כי האירוע) בוצע בידי הקומוניסטים. גרינג זועם, היטלר זועם..." ובסוף  הפיסקה הוסיף גבלס הערה: "עתה הזמן לפעול!".

בשעת לילה מאוחרת יותר נפגשים הנוכחים  עם עוד כמה פעילים במלון קייזרהוף וכך המשיך גבלס ביומנו: "כולם קורנים. זה מה שהיינו זקוקים לו. עתה אנו במצב טוב. העבריין נתפס. קומוניסט הולנדי בן עשרים וארבע".

אכן שריפת הרייכסטאג בידי מרינוס ון דר לובה, הצעיר ההולנדי, נפלה כפרי בשל לידי הצמרת הנאצית. הייתה זו הזדמנות לפעול בבריונות כלפי מפלגות השמאל ובמיוחד כנגד המפלגה הקומוניסטית המאיימת על גרמניה כזרוע של ברית המועצות.

עוד באותו לילה נסעו היטלר וגבלס אל מערכות העיתונים וערכו את מאמרי המערכת תחת הכותרת "הרייכסטאג בוער" ובגוף המאמר נכתב: "הגיעה העת לשים קץ לדבר באופן קיצוני! מה עוד צריך לקרות? קומוניסט זר... הפועל מטעם סוכנים רוסים וגרמנים של המגפה העולמית, שורף את הרייכסטאג!".

בישיבת הממשלה הכתיב היטלר כקנצלר (ראש הממשלה) את "צו הנשיא להגנת האומה והמדינה" עליה חתם הנשיא הינדנבורג שהיה כבר נשיא חלש וחסר השפעה. הצו אפשר לממשלת הרייך לעשות ככול העולה על רוחה. עוד באותו הלילה החל גל מעצרים, חל איסור על הוצאת עיתונים של השמאל ועוד פעולות של מגבלות על יריבי המפלגה הנאצית.

הרייכסטאג בוער. תחילת סלילת הדרל לשליטת הנאצים בגרמניה (המקור: בריטניקה)

***

 שריפת הרייכסטאג מסמנת באופן סימלי את תחילת סוף הדמוקרטיה, אבל ההתחלה הייתה בבחירות שהתקיימו ב- 6 נובמבר 1932. אלה היו הבחירות הדמוקרטיות האחרונות בגרמניה. המפלגה הנאצית הייתה המפלגה הגדולה ביותר, אבל לא היה לה רוב כדי להקים ממשלה. אמנם היטלר מונה ב-30 בינואר 1933 לקנצלר (ראש הממשלה), אבל המטרה הייתה לצאת לבחירות נוספות כדי לזכות ברוב מוחלט ולשלוט בגרמניה באופן מוחלט.

הבחירות החדשות נקבעו ל-5 במרץ 1933. שבועות מספר לפני הבחירות החל מסע אלימות ובריונות של אנשי ה-S.A ("פלוגות הסער" שהורכבו מאלפי בריונים ומובטלים), שהיוו בפועל משמר לאומי שעודד פגיעה פיזית  בעת ההפגנות ובכך הגבירו את הפחד והחשש. גם צבא ה-S.S  ("פלוגות המגן" שתחילתן כיחידת שומרי ראש להיטלר) הצטרף למסע אימים זה. היה זה מסע בחירות אלים. היטלר וגבלס, שהחל לשמש כשופר המפלגה, הלהיבו את ציבור ההמונים בסימון "אנחנו" מול "ההם". הייתה זו מערכת הסתה מתוכננת המבוססת על עיוות עובדות, שימוש בשקרים וסימון אשמים.

שריפת הרייכסטאג הייתה בבחינת זרז. הוא נשרף פחות משבוע לפני הבחירות וזה נוצל כדי להטמיע בקרב הציבור הגרמני כי יש סכנה במפלגות השמאל ובמיוחד בקומוניסטית שחותרת להכפיף את השלטון בגרמניה לברית המועצות.

לאחר הבחירות של מרץ 1933 התבסס השלטון הנאצי וכבר ב- 23 במרץ 1933 הוחלט על "חוק ההסמכה" ("החוק לתיקון מצוקת העם והרייך") , שהעניק לממשלה עוצמה שאפשרה לה לקבל החלטות עוקפות פרלמנט ובכך נסללה הדרך להשלטת הדיקטטורה הנאצית על גרמניה ולחיסול הדמוקרטיה ששררה ברפובליקת ויימאר. הבחירות הבאות, בנובמבר 1933, היו רק למראית עין.

המקרה של הבחירות בגרמניה הנאצית והמקום המיוחד של שריפת הרייכסטאג בין בחירות לבחירות, מצביע על ההנחה המוכחת לאורך ההיסטוריה של העת החדשה, כי הדמוקרטיה דועכת אט-אט עד שלפתע היא נעלמת ומוחלפת בשלטון טוטליטרי.

***

 בדיון בבג"ץ על חוק ביטול עילת הסבירות שהתקיים בספטמבר 2023 אמר כבוד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית: "דמוקרטיה לא מתה בכמה מכות חזקות אלא בשורה של צעדים קטנים".

רק שלא נגיע לזאת.

שמחה שטיין, חבר לוחמי הגטאות, הוא מחנך והיסטוריון ומנכ"ל מוזיאון בית לוחמי הגטאות בעבר. הכתוב כאן הוא תמצית של סדרת הרצאות שנשא