בעקבות הגיעי לשנתי ה- 69 (חמישי 12.2) עלו לי כמה שאלות ותובנות. ואתם לא חייבים או מסוגלים לענות, אלא רק להנהן בסלחנות.

1. לגיל 69 קוראים "הגיל המתהפך" על שמה של אותה תנוחה הזכורה לי משנות השלושים- ארבעים שלי. אני מעדיף לחשוב שהגיל המתהפך יהיה 96. יותר משנות החיים של אמי ואבי ולבטח מאלו של שארי משפחתי שנרצחו בגיל צעיר בהרבה באושוויץ. איך תתייחסו למספר הזה שנושק ל-70 ?

2. אשתי שתחייה (למרות שעשתה ביטוח חיים לא רע בכלל) קבעה לנו סופשבוע בים המלח     שמכונה גם ים המוות. האם ביקשה לרמוז לי משהו? למרות שהחיים שלי לא מבוטחים?

3. המלון בו נשהה נקרא "נבו ים המלח". מה אני צריך להבין מזה? אולי שהיה משה אחד שראה את הארץ מנגד אבל נשאר למות על ההר.

4. באתי לרופא ואמרתי לו שאני מתקשה להשתין בלילות. שאל אותי בן כמה אני וכשהשבתי שישים ותשע אמר באדישות: "זה בסדר, השתנת מספיק". מה לעשות עם הדיאגנוזה הזו.. לנגן קנטטה לפרוסטטה?

5. אחד משבעת נכדיי אמר לי שאני בן 69 אבל מתנהג כמו בן תשע.. והוא בכלל בן עשר. האם להוציא אותו מתורנות החלפת החיתולים שלי?

6. נכון עשינו כשהצטרפנו לארגון מטיבי הנסיעות לחו"ל בשם 'פיל' (פחות ירושה לילדים) ולעמותת "איל" (אין ירושה לילדים)?

7. איך אני יודע שאני לוקה באלוצהיימר? זה הסימן הראשון.

8. הגשמתי כמעט את כל החלומות אבל עדיין מתעקש על שלאף שטונדה.

9. כשאמרתי לילדיי שאין לי יותר כוח הם הציעו לי לעשות ייפוי כוח מתמשך. ומה יעשו כשיאבד המוח.. יציעו לי בינה מלאכותית?

10. במקום פרחים שלחו לי תנחומים.

      הגשמתי כמעט את כל החלומות אבל עדיין מתעקש על שלאף שטונדה