1.היום לפני 43 שנים, בתאריך 10 לפברואר שנת 1983 נרצח אמיל גרינצוויג מרימון בצבע זית שהשליך לעברו יונה. אברושמי. בספר ירמיהו פרק כ'ה כתוב: וְנָדַמּוּ נְאוֹת הַשָּׁלוֹם, מִפְּנֵי חֲרוֹן אַף יְהוָה. עָזַב כַּכְּפִיר סֻכּוֹ כִּי הָיְתָה אַרְצָם לְשַׁמָּה, מִפְּנֵי חֲרוֹן הַיּוֹנָה וּמִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ.

2. חרון אף יונה אברושמי היה תוצרת ישירה ומזוקקת של הסתה של מנהיגים שנשבה ושתנשב אחר כך בעתיד מכיכר ציון. ואז זה יהיה כבר חרון אף יגאל עמיר שיוציא אל הפועל וישרוף את יצחק רבין.

3. מהו הדבר הזה שגורם לאנשים מסוימים לצאת מאזור הנוחות ולהיות מעורבים בנעשה עד כדי סיכון חייהם ממש. אמיל גריצווייג קורא לזה "מחויבות פעילה" וכך הוא כותב בעבודה סמינריונית שלא סיים את כתיבתה שלא באשמתו: "...מה היא אותה התוספת למעורבות, אשר הופכת אותה למחויבות פעילה? כדי לאפיין אותה, אין מנוס מכניסה לדיון במושג העשייה, ודיון זה לא נראה לי קל יותר מן הדיון במושג המחויבות. לפי דעתי, תנאי הכרחי – אך לא מספיק – להפיכת מעורבות, כמאופיינת כאן, למחויבות פעילה, הוא הנכונות לשלם מחיר כלשהו עבור העמדה הנקוטה. נכונות זו לשלם מחיר היא המבחינה בין עמדה שאדם שומר לעצמו “בבטן” ובין עמדה שהוא נוקט ומוכן גם לעשות משהו עבורה..." (אמיל גרינצוויג מתוך דברים שכתב)

4. ובכן אומר לנו אמיל גריצוויג אתם באמת רוצים לשנות? תהיו מוכנים להתחיל לשלם מחיר!

5. בציור יונה עם רימון בצבע זית.