1. לאחרונה מרבים כלי התקשורת להדהד את המשפט "במותם ציוו לנו את החיים". ועם שובו של רן גואילי בארון ביתר שאת. (המפכ"ל אמר לאביו "אני מחזיר לך אותו כמו שהוא יצא" והיקום לא קרס אל תוך עצמו).
אז כמה מילים ושיר שכתבתי בעניין החשוב הזה.

2. נדמה לי שמותר להניח שכל לוחם כתב אי פעם בחייו איזשהו שיר שניתן לפרש אותו כסוג של צוואה, אז הנה גם אני.
חלפו להן הרבה מלחמות ושנים מאז כתבתי את השיר בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, ומה לעשות עודני חי, אולי למורת רוחם של לא מעט אנשים.
ובכל פעם שאני שומע את המשפט המטומטם "במותם ציוו לנו את החיים" השיר הזה חוזר אלי כתמרור אזהרה. כעובדה שרירה וקיימת לכך שאני אינני מוכן בשום אופן לצוות את חיי במותי לאף אחד. וטוב שכך.

3. צוואה
כַּאֲשֶׁר אָמוּת בֵּין
קִירוֹת נוֹפְלִים שֶׁל סִמְטָה
אוֹ בַּקְּרָב בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ
וְאוּלַי בְּלַהַט הַמִּטָּה הַמִתְהַפֶּכֶת.
כְּשֶׁאָמוּת אֲנִי מוֹדִיעַ לְכָל חַי- 
אֲנִי מְצַוֶּה לָכֶם אֶת מוֹתִי
וְלֹא אֶת חַיַּי.

חַיַּי הֵם שֶׁלִּי וְלֹא שֶׁלָּכֶם
וְאִם אֲנִי אֵינִי חַי אֶת חַיַּי,
אִישׁ לֹא יִחְיֶה אוֹתָם בִּמְקוֹמִי.
לָכֶן אֲצַוֶּה לָכֶם רַק אֶת מוֹתִי
מוֹתִי וְלֹא אֶת חַיַּי.

תִרְאוּ, אֵין בִּי שׁוּם חֲרָטָה
עַל חַיַּי, עַל מוֹתִי הַקָּשֶׁה
אוּלַי דַּוְקָא כֵּן, הָיָה בֶּאֱמֶת
קָשֶׁה לְהָבִין שֶׁאֶחָד הַמָּוֶת
וְרַבּוֹת וּמִסְתּוֹרִיּוֹת
הַדְּרָכִים לְהַגִּיעַ.

וְעוֹד מַשֶּׁהוּ  -
אֲנִי מַכִּיר הֵיטֵב אֶת נְטִיַּתְכֶם
לְהִשְׁתַמֵּשׁ בָּנוּ בְּלִי לְכַבֵּד
אֶת זְכֻיּוֹת הַיּוֹצְרִים.
פִּתְאֹם אֶמְצָא עַצְמִי
מֻנְצָח בְּאֵיזוֹ חוֹבֶרֶת, אֶהְיֶה
קוּרְס מְזֹרָז לְאִמָּהוֹת שַׁכּוּלוֹת.
אַל תַּשְׁלוּ אֶת עַצְמְכֶם, אֵפוֹא,
שֶׁיְּרַשְׁתֶּם אֶת חַיַּי, כִּי
בְּמוֹתִי תִּמְצְאוּ רַק אֶת מוֹתִי
מוֹתִי וְלֹא חַיַּי.

כְּמוֹ בְּמַחֲזוֹר טֶבַע פִּלְאִי
יִזְרְמוּ לָהֶם חַיַּי לַעֲרֵמַת
מַעֲשֵׂי הַמֵּתִים בַּקְּרָב עַל הַחַיִּים
שֶׁצִּוּוּ אֶת חַיֵּיהֶם לַמָּוֶת
וְרַק אֶת מוֹתָם הוֹתִירוּ לַנִּשְׁאָרִים.

לָכֵן זִכְרוּ
בְּמוֹתִי צִוִּיתִי לָכֶם רַק
אֶת עֻבְדַּת מוֹתִי - 
אֲהָבוֹת שֶׁאָהַבְתִּי,
כִּשְׁלוֹנוֹת שֶׁכָּשַׁלְתִּי,
שִׁירִים שֶׁשַּׁרְתִּי,
סוֹד קֶסֶם חַיַּי בְּמוֹתִי
שׁוּב לֹא יִהְיוּ לָכֶם
לְעוֹלָם.