ציור מהטבע אינו העתקה של אובייקט; כי אם מימוש תחושותיו של האדם. (פול סזאן)

בַּמָּקוֹם בּוֹ נִפְרֶמֶת הַדֶּרֶךְ לָאֹפֶק,
עוֹמֵד בְּרוֹשׁ יָחִיד וְשׁוֹמֵר עַל שְּׁתִיקָה.
הָאֲדָמָה כָּאן אֵינָהּ תּוֹבַעַת הֶסְבֵּר,
רַק כּוֹחוֹ שֶׁל מַגַּע כַּף רֶגֶל יְחֵפָה.

הָרוּחַ עוֹבֵר בַּבְּרוֹשִׁים כְּמַסְרֵק נוֹשָׁן,
פּוֹרֵם אֶת קִשְׁרֵי יּוֹם בְּלִי חָרוֹן.
הַשֶּׁמֶשׁ נִּשְׁפֶּכֶת, כְּמוֹ דְּבַשׁ שֶׁל עָשָׁן,
טוֹבֶלֶת הָהָר בְּצֶבַע אַחֲרוֹן.

אֵין כָּאן טֶקֶס, אֵין גַּם מִזְבֵּחַ מְפֹאָר,
רַק רֵיחַ שָּׂרָף וְרֶגֶב רָטֹב וְלַּח.
כָּל מָה שֶׁנִּשְׁבַּר – כָּאן הוּא נִשְׁאַר,
נֶאֱסַף אֶל תּוֹךְ שֶּׁקֶט, נִשְׁכַּח וְנִסְלַח.

אֲנִי מַנִּיחַ לַמַּבָּט לִנְדֹּד עִם הָעַיִט,
לְחַפֵּשׂ נְּקֻדָּה בָּהּ הַשָּׁמַיִם נוֹשְׁקִים לְבַת קוֹל.
בַּטֶּבַע הַזֶּה, שֶׁהוּא מִקְדָּשׁ וְגַּם בַּיִת,
אֶפְשָׁר לִהְיוֹת קָטָן, וּבְכָל זֹאת – הַכֹּל.