ריחות תבשילים      

 

 ''אִלְמָלֵא הֶעָשָׁן

כַּמָּה חַסְרֵי-נִחוּמִים הָיוּ

בַּיִת, עֵצִים, אֲגַם''.

ברטולד ברכט

בָּתִּים לְבָנִים, אֲדֻמֵּי רְעָפִים,

עַל גְּבָעוֹת יְרֻקּוֹת.

עַכְשָׁו הַכְּפָרִים הוֹמִים.

מִן הַחַלּוֹנוֹת עוֹלִים

רֵיחוֹת תַּבְשִׁילִים.

אִלְמָלֵא נִיחוֹחוֹת הַתַּבְשִׁילִים

עַד מָה חַסְרֵי סִכּוּי

הָיוּ הַבָּתִּים אֲדֻמֵּי הָרְעָפִים.

*

אני מאמינה

אֲנִי מַאֲמִינָה בֶּהָרִים וּבָעֲמָקִים.

בַּשָּׂדוֹת וּבַנְּחָלִים הַמְּפַכִּים.

בִּסְתוּרֵי הַבְּלוֹרִית, הַנְּזִירִים מִמַּרְגּוֹעַ,

וּבַשְּׁתוּקִים. בַּשָּׁכֵן הַקָּרוֹב

וּבָאַחִים הָרְחוֹקִים.

בַּמִּפְנֶה הַגָּדוֹל

וּבַהֶבְדֵּלִים הַדַּקִּים.

*

באיבן גבירול מאוחר

 "לָכֵן תַּחְמֹל וְחֶסֶד

                                                                        תִּגְמֹל".                                                          

 שלמה איבן גבירול  

רָאִיתִי מִישֶׁהוּ שֶׁלֹא פָּגַשְׁתִי

כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן

טוֹבֵעַ בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס

בְּאִבְּן גַּבִּירוֹל מְאֻחָר.

אֶת שֶׁהָיָה לוֹ אִבֵּד.

אֶת שֶׁצָבַר, מָכַר.

נֶחְבָּט אֲנוּשׁוֹת. הֻכָּה בְּגָדוֹל.

אֵין חוֹמֵל בְּאִבְּן גַּבִּירוֹל.

וְרָצִיתִי לְחַבֵּק אוֹתוֹ.

אֲבָל זֶה לֹא יָצָא.

כְּלוֹמַר:

לַעֲטֹף אוֹתוֹ בְּרֹךְ.

כְּמוֹ פַּעַם.

אֲבָל הוּא לֹא רָצָה.

***

רינה ענבר היא מכפר סאלד; השירים מתוך ''תפרחת עקובה'', הוצאת ''ספרי עיתון 77'', ספטמבר 2025