כָּךְ הַיּוֹם, וְשִׁלְשׁוֹם וְגַם אֶמֶשׁ,

כָּךְ מֵאָז מִתָּמִיד וְעַכְשָׁו,

אֵין חָדָשׁ תַּחַת שֶׁמֶשׁ,

"כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם,

רַע  מִנְּעוּרָיו".

נִרְמָס תִּינוֹק חַף מִפֶּשַׁע, נִבְלָע בָּחוֹר הַשָּׁחֹר,

הָאֶחָד מְצַוֶּה, כָּל הֲיִלּוֹד לַנָּהָר תַּשְׁלִיכוּהוּ,

וְהַהוּא מֵשִׁיב וּמַכֶּה, וְהוֹרֵג כָּל בְּכוֹר.

בְחֶדֶר חָשׁוּךְ נֶעֱצַב יוֹשְׁבִים אֵם וְאָב,

וְלִבָּם הַמְּיֻסָּר לוֹחֵשׁ – נוּ כְּבָר דַּי!

וּלְפֶתַע עוֹלָה הַדְּפִיקָה בַּדֶּלֶת,

מָשִׁיחַ? אוֹ שֶׁמָּא אַשְׁמְדַאי.

יוֹשְׁבִים אָב וָאֵם דּוֹמְמִים, אָזְנָם כְּרוּיָה,

וְהַיֵּאוּשׁ בָּם נוֹגֵשׂ, כִּרְסוּם וְכִרְסוּם,

בְּעֵינַיִם קָמוֹת הֵם בּוֹהִים בַּמָּסָךְ,

רַק לֹא יוֹדִיעַ: "הֻתַּר לְפִרְסוּם".

כָּךְ הַיּוֹם וְשִׁלְשׁוֹם, כָּךְ גַּם אֶמֶשׁ,

אֲבֵלִים עַל עוֹלָמָם שֶׁנֶּחְרַב,

אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת שֶׁמֶשׁ,

כִּי (גַּם) יֵצֶר לֵב הָאָדָם,

כֵּן, גַּם הוּא רַע

מִנְּעוּרָיו.