חולם עם עיניים פקוחות (פצ'י בן 90) / מוקי צור
בן תשעים הבחור. אתה קורא ומבין שגם אתה לא בן עשרים ושש. אבל מאחוריו של פצ'י לא רק תלם ארוך, הוא נושא פירות למכביר.
פצ'י הוא עורך-יוצר; עורך יוצר הוא מי שבוחר את מי לערוך. עומד לצידו, נלחם למענו, מנסח לו את השאלות שהניעו אותו לכתיבה, שולח לו מקורות ספרותיים שיוכלו לשוחח עם כתיבתו, דואג לנחמו בעת קשה, דואג להדים ליצירתו. גם אמא וגם אבא.
פצ'י היה עורך "שדמות"; לעתים קרובות כותב בשמות בדויים רשימות שונות, מצטט אנשי רוח, מדובב מדריכים צעירים. אך הוא גם היה עורך חשוב בהוצאת עם עובד והיה בה אבי פרויקטים חשובים.
פצ'י מהלך שנים רבות כאיש רוח לצידם של אנשי מעשה ותובע מהם, אך לא מוותר על שותפות עם חבריו הפועלים בשדה ובמפעל. הוא לא מהסס לשרוף את מה שנראה לו כמזבחי כוהני הבעל, כיאה לאיש יזרעאל; יודע שיש נפשות בעולם הזקוקות להגנה ולטיפוח, הוא מתנגד תקיף לשוברי רוחות.
העולם האקדמי לו הקדיש פצי שנים מפעילותו, הבין את דרכו אך בסתר. לעתים נבהל ממנה.
מעיין יצירתו של פצ'י אמנם פרץ לציבור ב"שיח לוחמים", אך הרעיון שחבורה מהתנועות הקיבוציות ששנים טיפחו חומות מפרידות יכולה לעבוד ביחד, קדמה לפרסום הספר. זו היתה חבורה מגוונת שחילוקי הדעות בתוכה לא חפפו את המוצא התנועתי של חבריה. היו בה אנשי ביטחון וחינוך אנשי יצירה אמנותית ומנווטי חברה. היא היתה במידה רבה פרי עבודתו של פצ'י כמדריך בתנועת הנוער וכאיש שקלט זרמים רוחניים סותרים וידע לשלבם בפעילותו.
הוא היה איש איחוד הקבוצות והקיבוצים שסרב למנהיגות היסטורית; איש השיחה הרגשית של המסורת השומרית, איש אתוס ההגשמה והרגישות הפוליטית של הקיבוץ המאוחד, אך הוא לא הכיר בגבולות התנועה הקיבוצית. האנטנות שלו היו גבוהות - הן קלטו מסרים מהתנועה הקונסרבטיבית בארצות הברית. הן חיפשו דרכים שנסללו על ידי אנשי רוח וספרות שפעלו בעם היהודי ובספרות העברית, אך בעיקר ביקשו לגלות יוצרים ודרכי חשיבה שזה עתה נבטו.
למרות שתמיד הבליט את קשריו עם אהרון דוד גורדון, במיוחד לנוכח פתיחותו של זה למסורת היהודית, תמיד היה כברנר - איש הרוח הזועק את זעקתו דרך עמידתו אחרי אנשים, קורע מסכות .
חדר עבודתו ביזרעאל מכיל עדות לקשת רוחנית רחבה שצבעיה ברורים.
***
בימים אלו יצא לאור ספרו של תום נבון על יריב בן אהרון. אם יש אדם שפצ'י ידע לגלות, להגן עליו, לתמוך ולהאמין בו - היה זה יריב בן אהרון. רבים היו אוהביו ותלמידיו של יריב בן אהרון, אך חיבוקו של פצ'י היה מיוחד במינו - חומה בצורה .
בדרך כה תלולה היו מחירים אישיים יקרים, אך זו טבעה של דרך תלולה של יחיד בחברה קולקטיבית, שחש כי עליו לשים אצבעו בסכר המתפרץ של קידמה מזויפת.
סוד גדול ביצירתו של פצ'י עורך המילים, סוד שעוד לא התגלה במלואו, הוא עורכת האור שבביתו, הצלמת שאתו - איריס. היא האם שמעניקה לו את מה שמעבר למילים: את האור והגן שבהעדרם המילים מאבדות את בשורתן.

פצ'י וחוברת שדמות. לדובב מדריכים צעירים (צילום: דוד עינב)
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!