בשבוע שעבר נתניהו זרק לאוויר שלושה נושאים שכל אחד מהם עורר סערה:

חוק ההשתמטות - עם הטבות כספיות ופריבילגיות מפליגות לחרדים, בשעה שבצה"ל חסרים אלפי חיילים והמילואימניקים כורעים תחת עול של מאות ימי מילואים; חוק שמותקף מימין ומשמאל.

ההצעה למנות את האלוף גופמן לראש המוסד - שישה חודשים לפני מועד ההחלפה המתוכנן, דבר שיעורר אי שקט רב ואולי משבר בתוך המוסד, כאשר מתברר לכולם שלא חשוב כמה הם מוכשרים ואיכותיים, בחינתם תיעשה על סמך קריטריון אחד: הנאמנות למנהיג. וזאת למרות שביצועי המוסד וראשיו עם החדירה העמוקה ביותר לחדרי החדרים של ארגוני הטרור באיראן ובלבנון, הינם מעבר לכל דמיון.

בקשת החנינה מהנשיא, שמעשית היא איננה בקשת חנינה כפי שכבר נכתב, אלא דרישה לביטול המשפט כשנלווה לה איום סמוי: אם הנשיא לא  ייענה, נתניהו ימשיך את מסע ההרס של ממשלתו בחברה ובמערכת המשפט .

כשהתברר לנתניה שתומכיו רואים בכך הודאה באשמה, הוא מיהר להצהיר כי אין לו כוונה לפרוש או להודות באשמה - למרות שאלו תנאים מחייבים בחנינה לא כל שכן לפי התקדים של קו 300.

פרשת קו 300 - הרקע

באפריל 1984 חטפו ארבעה מחבלים אוטובוס בקו 300, שהיה בדרכו לאשקלון. בחילוץ נהרגו שני מחבלים וחיילת - אירית פורטוגז ז"ל. השניים הנוספים נתפסו חיים וכפותים, ותועדו על ידי צלמים. אך בהוראת ראש השב"כ אברהם שלום, הם הוצאו להורג בשטח.

ראשי השב"כ קשרו קשר להסתיר את העובדות: צירפו את יוסי גינוסר לוועדת החקירה (ועדת זורע) כדי לשבשה, והטילו את האשמה על איציק מרדכי שהיה קצין צנחנים ראשי ואחראי על ההשתלטות.

בשב״כ נוצר קרע עמוק בין תומכי הקשר נאמני אברהם ובין המצדדים בחשיפת האמת. בנובמבר 1985 פנו שלושה בכירים - ראובן חזק, רפי מלכא ופלג רדאי - לאברהם שלום בדרישה: לחשוף את פרטי הפרשה, או להתפטר. שלום סירב והשלושה הורחקו מהארגון. לאחר מכן הם פנו ליועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר שרצה לפתוח בחקירה, אך גם הוא הורחק מתפקידו.

ב-25 ביוני 1986העניק הנשיא חיים הרצוג חנינה לראשי השב"כ בטרם העמדו לדין, אך הציב שלושה  תנאים: הפנייה תתקבל עלכל חברי  הקבינט הביטחוני; התפטרותו של ראש השב"כ מתפקידו; והקמת ועדה לבדיקת נוהלי הארגון  שהתנהל עד אז ללא מסגרת חוקית.

אחד ממחבלי קו 300 (שני מימין) נלקח אל חיסולו (מתוך ויקיפדיה)

ההקשר לימינו

פרשת קטארגייט - שבה היועצים הבכירים בלשכת נתניהו פעלו בשירות קטאר, מדינת אויב התומכת בחמאס, כדי להטעות את הציבור בזמן מלחמה - גובלת לכאורה  בבגידה. השב"כ והמוסד מעורבים  בפרשה, ובדיוק באותם ארגונים נתניהו מנסה למנות אנשי אמון ללא ניסיון מוקדם.

עולה חשש לקנוניה: מינוי אנשי אמון כדי למסמס או להטות את חקירת קטארגייט ולמנוע שהחקירה תגיע גם לנתניהו, כשיועציו הקרובים ביותר הם המואשמים. הניסיון של קו 300 מלמד: קנוניה כזו אפשרית, והתוצאות הן הרות אסון לארגונים.

לסיום

לו נתניהו באמת חשב על טובת המדינה, הוא היה יכול למנות את גופמן למפקד פיקוד הדרום במקום לראש המוסד, שם מעלותיו כקצין שריון  ומפקד יוזם אשר חושב מחוץ לקופסא  היו באות לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר.

אבל זו לא כוונתו, כפי שאפשר ללמוד ממעשיו.

ד"ר דני שיאון הוא בן דגניה א' ותושב כחל