אחרי שהשוטרים לקחו לו את הטייפים שגנב בלבנון, צהל נהג הסמיטריילר שנתן לי טרמפ, והסביר שהטייפים הם הדג הקטן ...

1.אז ככה, לאחר הארוחה (של הסדר) כאשר הנכדים הואילו בטובם להחזיר את האפיקומן תמורת רשימה של דרישות שלא הייתה מביישת את הנתניהו'ז. לא כל כך ברור למה אבל המעמד המגוחך הזכיר לי את טקסי החזרת ציוד צבאי גנוב בצה"ל.

2. כפי שאתם יודעים מעת לעת עורכים בצה"ל מבצע להחזרת ציוד צבאי גנוב, נשק, לבנות חבלה, מדים וכאלה, מהסוג שארז תדמור וחברים אוהבים לקחת. ובעודי רובץ שרוע תשוש ומתאמץ לעכל את הקניידלך ובאותה עת גם להתגבר על כל שאר הדברים הקשים שמעוללות מצות למערכת העיכול, חזרתי בזמן לאירוע מכונן של גניבת ציוד והשבתו והמסקנות שהדבר לימד אותי על החיים בכלל ובמדינת ישראל בפרט:

3. היה זה בימי מלחמת לבנון הראשונה.

יצאתי הביתה מצידון בחודש השלישי למלחמה והגעתי בטרמפ עם עיתונאי גרמני עד מעבר הגבול בראש הנקרה. שם ישבתי וחיכיתי לטרמפ לכיוון נהריה.

4. באותו זמן החלה להתרחש בלבנון הכבושה ביזה די גדולה של כל מיני דברים כמו פקטים של סיגריות, טרנזיסטורים (למי שזוכר מה זה) מכשירי וידיאו וכל מה שנכנס לקיטבג. בכל רכב צבאי שהגיע מלבנון היו אנשי המשטרה הצבאית מתשאלים את הנהג אם יש לו רכוש גנוב ברכב ואחר כך, לא משנה מה הייתה תשובתו היו עורכים חיפוש ברכב.

5. ישבתי שם ובמשך שעה ארוכה ראיתי איך המ"צדיקים עצרו חמישה חיילים והעלו אותם במקום למשפט. ואז הגיע סמיטריילר צבאי ענק ועליו די ניין עצום, מהסוג ששמחה רוטמן היה מת לעלות איתו על בג"צ.

6. השוטרים נגשו לנהג, איש מילואים, ושאלו אותו אם יש לו רכוש גנוב והוא ענה בצהלה שכן. ומיד הוביל אותם לקבינה של הנהג שם נתגלו שני מכשירי וידיאו חדשים, ומשם הוא לקח אותם ביד אל ארגז הכלים של הנהג ושם הם מצאו בוחטה גדולה של פקטים של מרלבורו. בגלל שהיה איש מילואים הודיעו השוטרים הצבאיים לנהג שהפעם בגלל שהודה הוא לא ייעצר אבל בפעם הבאה הם כבר לא יוותרו לו .

7. הנהג חייך אליהם בטוב לב וכשעליתי וישבתי לצידו כדי לנסוע עד נהריה, הוא שילב מהלך ופרץ בצחוק גדול. שאלתי אותו "מה אתה צוחק החרימו לך כל מה שניסית להכניס". הנהג הסתכל אלי בחיוך וענה בצהלה גדולה "כן, אבל גם הדי ניין גנוב..."