תושבת חוזרת – מה שראיתי בשחר | סיגל אשל
אומרים שתמיד הכי חשוך לפני עלות השחר, בינתיים השחר מוסיף לעלות מדי בוקר עם סיבוב הכדור, אבל מטפורית לפחות אינו מביא עמו התבהרות או הקלה. כן יש, אצלי בכל אופן, רגעים מתארכים של עיסוקים אחרים, הסכמה פנימית לעיסוקים שצמיחה בצדם ולרגעי אושר, גם זה מטבע הדברים, אבל מדמנת הבגידה והשבר ותהומות הכאב נוכחים כל העת. אז הנה מה שראיתי בשחר.
הנה מה
הִנֵּה מָה שֶׁרָאִיתִי בַּשַּׁחַר
רְצוּעוֹת שֶׁל רָקִיעַ רָאִיתִי בַּשַּׁחַר
רְקוּעוֹת כְּשַׁלְשֶׁלֶת רָאִיתִי בַּשַּׁחַר
הִנֵּה מָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי בַּשַּׁחַר
נַהֲמוֹת רֶכֶב אֵשׁ שָׁמַעְתִּי בַּשַּׁחַר
רַחַשׁ אֵימִים שָׁמַעְתִּי בַּשַּׁחַר
הִנֵּה מָה שֶׁהֵרַחְתִּי בַּשַּׁחַר
אֲדָמָה פְּעוּרָה הֵרַחְתִּי בַּשַּׁחַר
נִיחוֹחַ הַמָּוֶת הֵרַחְתִּי בַּשַּׁחַר
הִנֵּה מָה שֶׁטָּעַמְתִּי בַּשַּׁחַר
מֶלַח שֶׁל בֶּכִי טָעַמְתִּי בַּשַּׁחַר
אֵפֶר שָׁחֹר טָעַמְתִּי בַּשַּׁחַר
הִנֵּה מָה שֶׁמִּשַּׁשְׁתִּי בַּשַּׁחַר
כָּתְלֵי מִנְהָרָה מִשַּׁשְׁתִּי בַּשַּׁחַר
אַיִן וְאֶפֶס מִשַּׁשְׁתִּי בַּשַּׁחַר
.
רצועות של רקיע איתי בשחר (מקור: ויקיפדיה)
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!