לחברי בקהילות הקיבוציות/שיתופיות: כמה כיוונים שכדאי לחשוב עליהם נוכח הצל הכבד שמטיל המשטר הנוכחי על חיינו

הקדמה

השלטון הנוכחי מטיל צל כבד על חיינו, וכקהילה מאורגנת, שיש לה לא מעט אוטונומיה לקבוע את אורח חייה, יכולים ואף מחויבים אנו לחשוב היטב ולהתכונן לכל צרה שתבוא או לא תבוא. הנה כמה כיוונים עליהם כדאי לחשוב:

א. התחזקות הכפייה הדתית במדינה: נבחן בשבע עיניים בקשות לקליטה של משפחות שומרות מסורות ומצוות. אפילו התחייבות שלהן לא לאתגר את סגנון חיינו החילוני לא תספק אותנו בשעה זו. נשמור על עצמאות ניהול בית העלמין שלנו. נדחה ניסיונות התערבות של מוסדות אורתודוקסים בתחומים שונים של חיינו.

ב. הדתה ואינדוקטרינציה במערכת החינוך: נחזק את בתי הספר שלנו בוועדי הורים, שיגלו ערנות ורגישות להתערבות מצד המדינה בתכני הלימוד ובערכים, שבית הספר רוצה להנחיל לתלמידיו. נעודד עיון ולימוד נושאים הקשורים בערכי הדמוקרטיה, נחנך לחופש ביטוי ולכבוד לדעות הזולת. נְלַמֵּד לא רק לדבר, אלא גם להקשיב. נגלה מעורבות גם במערכת החינוך הבלתי פורמלי, נעודד פעולות התנדבות של נוער ונחנך למתן שנת שרות משמעותית בארגונים, שמערכת ערכיהם דמוקרטית ופלורליסטית.

ג. התרופפות מערכות הרווחה במדינה: נמשיך לטפח מערכת רווחה פנימית, הדואגת לפרט, ומבטיחה לכל אחד חיים של שובע, בריאות והתמודדות עם מצוקות הזקנה והבדידות.

ד. כלכלה: זה תחום, שרבים מחברינו שולטים בו טוב ממני. בוודאי שיש לגלות ערנות ורגישות, לצפות מהלכים עתידיים ולהגיב בהתאם.

ה. שיח קהילתי: זה לא הזמן להסתגר ולהשתבלל. שיח במסגרות שונות בקהילה ירגיע חששות, יפיג בדידות, יחזק תחושת שותפות, ויבהיר צרכים קהילתיים ופרטיים.

מפגינים בעמק יזרעאל. לא הזמן להסתגר ולהשתבלל (צילום דוד עינב)

מני גל הוא חבר קיבוץ עין-גדי