חסר רכיב

ממציאות של "אין מדינה", לאמנה ישראלית חדשה | דני זמיר

31/01/2024


השאלה הניצבת לפתחן של תנועות המחאה וההתנדבות היא: האם תקום בישראל של היום תנועה שתוביל את "אמנת ישראל 2025"?

 

א. ה-7 באוקטובר חשף את חדלונה של ישראל כחברה ללא מדינה. חברת ה"אין מדינה".

בחברה האזרחית התגלו משאבים אדירים של אזרחים שפויים ואחראים (לא קנאים משיחיים, לא מציתים ומסיתים), "שיצאו מהבית"! שגילו התנדבות וערבות הדדית, וזרמו כדי למלא את החלל הריק שיצרה המציאות של "אין מדינה".

 

המלחמה חשפה פן נוסף וחיוני של ישראל, חברת החירום הסולידרית. החברה הישראלית על כל מגזריה, גילתה מחדש ש"חברה טובה" היא חברה דמוקרטית, המגייסת ערבות הדדית נרחבת; היא חברה שיש בה תחושה והכרה עמוקה של גורל משותף.

 

באיזו אינטואיציה גאונית ממש, המחאה הדמוקרטית הענקית הפכה ל"סוכנות החמ"לים להחלפת המדינה". המלחמה יצרה עבור אנשי המחאה מפגשים חדשים עם אנשי העיירות בעוטף, עם אוכלוסייה דתית וחרדית. תנועות הבוגרים, המרכזים לצדק חברתי ועוד, הגיעו אל ריכוזי המפונים, ואל הילדים והנוער שנזקקו ליד מדריכה.

 

אינני יכול לשכוח את המפגש בין יאיר גולן לבין איש חרדי בעוטף. החרדי אומר לו: "רבותי לימדוני לשנוא אותך ואת שכמוך. אני מבקש ממך סליחה!" יאיר חיבוק אותו בחיוך גדול ושמח, ואמר לו: "ערכי אנוש, כבוד האדם, זה מה שחשוב".

אלה מפגשים המתרחשים ברגעי משבר, ויש להם סיכוי אמיתי לפתוח את הלב אל "האחרים", ולהשאיר חותם חם.

 

גם במחאה וגם במלחמה התברר, כי הדמוקרטיה איננה רק צורת ממשל, היא יצור חי, צורח ובועט ונלחם, כשהוא מרגיש איום אמיתי על חייו.

***

ב. ישנה הכרה רחבה, שישראל של אחרי רעידת האדמה לא תהיה אותה מדינה.

האם מחר, ישראל הישנה תמשיך להיהרס מבפנים ע"י מלחמת איש באחיו?

או שמתוך הסולידריות והמשאבים האדירים של התנדבות וערבות הדדית – אולי מתוך כל אלה, תצמח ישראל חדשה?

 

אולי תוכל לצמוח כאן אג'נדה מחברת ומגשרת, בין המחאה על הדמוקרטיה המאוימת לבין הזעקה הבלתי נשמעת על מדינת הרווחה המורעבת? אולי ייחשף סוף סוף הקשר בין "המדינה שלא היתה" בעוטף ואיננה גם כיום עבור המפונים, לבין המדינה שכבר מזמן איננה במחלקות הפנימיות ובבריאות הנפש, שכבר מזמן שכחה את שכר המורים, העובדות הסוציאליות, הפסיכולוגים הציבוריים ועוד, ועוד.

***

ג. בואו נפנים: האיום הגדול על החוסן הלאומי של ישראל, הוא האיום הפנימי ולא האיום החיצוני. והאיום הפנימי הוא הקרע (שביבי ומרעיו עמלים להעמיקו) בין ישראל המשכילה והמסודרת כלכלית לבין ישראל של הנשארים מאחור. "ישראל המסודרת" של מרכזי הערים הגדולות, ההיי-טק, האקדמיה, הבוהמה ועוד, לבין "ישראל הנשארת מאחור" של הפריפריה, הערים הקטנות והשכונות, הפועלים המקצועיים, העצמאים הקטנים. "ישראל המסודרת" חרדה לעתידה הדמוקרטי. "ישראל הנשארת מאחור", חרדה לעתיד הכלכלי שלה ושל בניה, מושפלת מאובדן כבודה ומעמדה, כשהיא נשארת מאחורי הפריצה האדירה של ההשכלה, הטכנולוגיה והפערים הכלכליים המתרחבים בטירוף

 

 "הנשארים מאחור" הם הכר הפורה להתנשאות לאומנית, להסתה גזענית, לקנאות דתית ולמשיחיות פוליטית. בקיצור, לביביזם, טראמפיזם, פופוליזם ועד פשיזם. "גזע גאון ואכזר", "העם הנבחר", "המעצמה הישראלית", כל אלה הם תרופה בדוקה לכבוד שנשחק  ולפער המשפיל ומעמיק בינינו הנשארים מאחור, ובין השכנים המסודרים והממשיכים במרוץ קדימה.

***

 ד. לישראל 2025 דרושה "אמנת ערבות חברתית חדשה, בין המדינה לאזרחיה". ישראל תהיה ערבה לביטחונם של כל אזרחיה. כל אזרחי ישראל ישתתפו ויתרמו לקיומה, הגנתה ובטחונה של ישראל.

 

האמנה הזאת תחזיר לאזרחים את הבטחון הקיומי שהתערער בפריפריה וגם במרכז. * היא תגיע אל האזרחים שאיבדו את הביטחון הכלכלי-חברתי שלהם, ותחזיר להם את מעמדם וכבודם, כעובדים המפרנסים ברווחה את משפחתם.

* היא תוביל דו-שיח של כבוד הדדי, שינסה לגשר על הקרעים שבין השבטים התרבותיים בישראל;

* היא תחפש דרך משותפת ל"חוקה רזה" שתעניק בסיס מוסכם ויציב לחברה הישראלית;

* היא תאפשר חשיבה משותפת על עתיד בטוח יותר לישראל, ועל הסדרים מדיניים וביטחוניים חדשים, במזרח התיכון הגועש.

***

האם תקום בישראל של היום תנועה שתוביל את "אמנת ישראל 2025"?

זאת השאלה שאנחנו מניחים לפתחן של תנועות המחאה וההתנדבות. הוכחתם מנהיגות המסוגלת לבחור כיוון, לארגן מסגרות ולהניע רבבות. הפגנתם אלתורים מופלאים ומסירות אין קץ. הגיעה העת להעיר את ישראל החדשה של "היום שאחרי"! האנשים החדשים, האמינים הראויים להנהגה חייבים להתייצב (לא כי הם רוצים, אלא כי הם ראויים). אני בטוח שאתם לא תישארו שם לבד!!! זה מה שאני מקווה וחושב שיקרה. מחכים לכם.

 

 

אחים לרפת. האם ההתנדבות תניע רבבות ... (מקור: icba.org.il)

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עיוורון לפיל שבחדר.

יצחק שפאץ | 11/2/2024

דני זמיר בעל התפיסה הלאומית ציונית יכול לכתוב הרבה מליצות על הצורך להיות ביחד. הוא כמובן מתעלם מהפיל שבחדר. מזה שבדירה שאנחנו חיים בה יש חמישה חדרים; בחדר החמישי חיים חמישית מהאזרחים שדני מתעלם מהם. את הגדר המזרחית של החצר הוא הרחיב גם ככדי שתקיף את הבית של השכן. 

כבר 57 שנים אנחנו נלחמים לשמר ולתחזק את השליטה על הבית של השכן. כבר 57 שנים, אנחנו נלחמים לתחזק ולשמר את התוספות לבית של השכן שבנינו וממשיכים להרחיב וליישב שם את אנשינו. וכל הזמן אומרים שאנחנו נלחמים כי השכן רוצה להשמיד אותנו.

הלוואי ותוגשם

נדב דרך | 4/2/2024

רשימה מפוכחת וענינית. "ערבות ישראל 2025" - אמנה חברתית חדשה בין המדינה לאזרחיה - הלוואי ותוגשם.

דפים לוח אלקטרוני

נמצאו 0 תוצאות
הוספת דף
חסר רכיב