בשלושת החודשים מאז השקת ההפיכה המשטרית, נלחם הציבור הליברלי על חוזה שיבטא את העגלה המלאה שיש לציוויליזציה המערבית הליברלית

מדינת ישראל קמה כמדינה יהודית ודמוקרטית. זהו הקונצנזוס העמוק שמחבר בין חלקי החברה הישראלית מיום הקמתה ועד שנתה ה-75. אולם המרקם העדין הזה נפרם ,ותחת הממשלה השישית של נתניהו נקרע ממש. הדמוקרטיה הישראלית, שהיא קונצנזוס בעם, בסכנה קיומית .

אמת, ממשלה נבחרת כדי להוביל מדיניות .אבל הובלת שינוי כללי המשחק, ובעיקר הובלת שינוי משטרי, דרך בליץ חקיקה וללא דיון מהותי ומשתף, איננו לגיטימי במדינה דמוקרטית .

המחנה של הדמוקרטיה המערבית הליברלית ששנים אמרו עליו שהוא עגלה ריקה, שאין לו ערכים ומהות ושהם העגלה המלאה, קם כעוף החול. מאות אלפים, לא מיעוט, הפגינו ברחבי הארץ על העגלה המלאה של הדמוקרטים: על שוויון, חירות, צדק, שלטון החוק, ריסון כוחו של הרוב, זכויות אדם ואזרח.

***

דמוקרטיה מהותית אינה מסתכמת בעקרון של שלטון הרוב, אלא היא מורכבת ממספר יסודות שתכליתם, בין היתר ,ריסון כוח עודף של השלטון. אחד מאותם יסודות הוא הפרדת הרשויות המונעת ניצול כוח השלטון לרעה בידי אחת מרשויות המדינה.

במסגרת זו ,תפקידו של בית המשפט הוא לפרש את החוק בהתאם ליסודות החוקתיים של המדינה. וברוח חג הפסח הקרב ובא:
אם הייתה לנו חוקה לרסן את הממשלה - דיינו
אם היה לנו פרלמנט חזק לרסן את הממשלה – דיינו
אם היו לנו בחירות אזוריות לרסן את הממשלה – דיינו
אם היו לנו שני בתים בפרלמנט לרסן את הממשלה – דיינו
אבל, אין לנו.

לכן, אנחנו נשענים על אחת, על מערכת המשפט, כדי להגן עלינו. אנחנו בשיאה של התנגשות ציוויליזציות: הציוויליזציה המערבית הדמוקרטית ליברלית לעומת הציוויליזציה השמרנית, משיחית קיצונית.

איננו הדמוקרטיה היחידה בעולם שנלחמת בנסיגת הדמוקרטיה. בעשור האחרון מדינות כמו הונגריה ופולין חוו נסיגה דמוקרטית. ארה"ב חוותה נסיגה כזו עם בחירתו של טראמפ לנשיא, אבל עשתה תיקון עם בחירתו של ביידן.

המנהיגים הללו משתמשים ברטוריקה פופוליסטית שאחד ממאפייניה המרכזיים הם דברי שקר והסתה נגד קבוצות מוגדרות. זהו תהליך מואץ של העשור האחרון שנישא על המדיה
החברתית וזכה להד ברחבי הרשת.

אז מה באמת נכון ומה שקר? האם באמת מדובר ברפורמה משפטית, או בהפיכה משטרית?
הפרוטוקול ההונגרי שהוביל לנסיגת הדמוקרטיה בה כלל חמישה שלבים: צמצום עצמאות מערכת המשפט; שינוי חוקי בחירות ופוליטיזציה של המנהל הציבורי; פגיעה בזכויות אדם ואזרח; כפייה דתית, פגיעה בנשים, להט"בים ומיעוטים; ולבסוף, פגיעה בחופש הביטוי והיצירה. זה נעשה באופן הדרגתי.

***

מהשבעת הכנסת הנוכחית ועד סיום מושב הכנסת, הונחו 143 הצעות חוק שיוציאו אל הפועל את הפרוטוקול ההונגרי המלא: 51 הצעות חוק לצמצום עצמאות מערכת המשפט. הכי מוכרת היא השינוי בוועדה למינוי שופטים, אבל יש עוד רבות אחרות; 16הצעות חוק לשינוי חוקי בחירות ופוליטיזציה של המנהל הציבורי. למשל, הכנסת יכולה להדיח חבר כנסת שהפר הבטחת בחירות
ברוב של 61, או מינויים פוליטיים בחברות ממשלתיות; 25 הצעות חוק שפוגעות בזכויות אדם ואזרח; 21 הצעות חוק שבהן כפייה דתית, פגיעה בנשים, להט"בים ומיעוטים; איסור על פעילות חינוכית במוסד חינוכי שעוסקת בנטייה מינית או זהות מגדרית; הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים; 11הצעות חוק שיפגעו בחופש הביטוי והיצירה, כמו הצעת חוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי.

זאת לא "רפורמה משפטית" כפי שמציגה הקואליציה, זו הפיכה משטרית היוצרת תחת עריצות הרוב וריכוז כל הסמכויות בידי הממשלה, משטר סמכותני – רודני תוך פגיעה מהותית
בזכויות אזרח, בהגנה על מיעוטים, פגיעה בחופש הביטוי והחלשת גורמי ביקורת ושומרי סף.

בהונגריה החברה האזרחית התעוררה מאוחר מדי. בפולין ההפגנות הצליחו לדחות את הנסיגה בדמוקרטיה. הממשלה הסכימה להקפיא את המהלך, אבל במשך שנתיים העבירה חוק אחר חוק עד שתוך שנתיים הושלמה ההפיכה המשטרית לפני שהחברה האזרחית הבינה מה קורה.

בשלושת החודשים מאז השקת ההפיכה המשטרית, הציבור הליברלי בישראל קם להפגין באופן לא אלים ולאורך זמן. זאת מלחמה על הזהות של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית; מלחמה על חוזה חדש בין מדינת ישראל לבין אזרחיה: חוזה שיחזק ויבסס את הדמוקרטיה הישראלית, שישמור על זכויות אדם ואזרח, שלטון החוק, חירות, שוויון וצדק.
חוזה שיבטא את העגלה המלאה שיש לציוויליזציה המערבית הליברלית.

גשר בית השיטה. הזמרת שולי נתן, תושבת הקיבוץ, חוברת להפגנה ושרה בה (צילום: דוד עינב)

פרופסור אסנת עקירב היא ראש החוג לממשל ולחברה אזרחית במכללה האקדמית גליל מערבי