בפיתוח המחודש של אזור העוטף יש לבנות שותפויות בין הקיבוצים לבין העיירות והמושבים שבאזורם, ובין אם כחברות לפיתוח אזורי בבעלות משותפת

רבים משווים את המלחמה הנוכחית למלחמת העצמאות, שלאחריה יעמוד הצורך "לבנות את המדינה מחדש", ולהגדיר את מכלול יחסינו עם העם הפלשתינאי.

יש ויכול להיות דמיון לגבי מקומה של התנועה הקיבוצית בתהליך הבניה הזה. לאחר מלחמת העצמאות החלה תנופת התיישבות ופיתוח כלכלי גדולים ברחבי הארץ; נקלטה עליה בהיקפים עצומים ביחס לגודל האוכלוסייה והוקמו מוסדות המדינה. לקיבוצים היה חלק מרכזי בכל אלה – בראש ובראשונה בהתיישבות ובפיתוח הכלכלי, אך הם גם היו מעורבים בקליטת חברות נוער ובבניית מוסדות המדינה.

עם קצת שאר רוח ומעוף ניתן לדמיין תנופה מחודשת כזו גם עתה. דוגמא ראשונה לכך היא  המענה שניתן לקיבוצי העוטף בנושא המגורים הזמניים, לצד המהלך לבנייה מחדש של מגורי הקבע שנפגעו. זו הזדמנות לייצר מחדש איים של התאגדות קהילתית בכל מקום בו נדרש פתרון שכזה.

***

כיום ניתן ללמוד מן המענה שניתן לניר עוז ורעים בתוך מגדלי מגורים עירוניים ולראות בכך דוגמא לרבי קומות המנוהלים כקיבוץ – צורך שקיים ממילא ומתממש בעוד מקומות. המודל של הקיבוץ העירוני יכול להמחיש את היתרון של חיים שיתופיים שאינם רק במרחב הכפרי.

בתהליך שיקום הקיבוץ ובחזרתו ההדרגתית למקום מושבו הקבוע, תיווצר הזדמנות לצירוף תושבים חדשים לקהילה בשני אתריה, תוך קיום דרגות שיתוף שונות. חברים שלא ירצו  לחזור לקיבוצם יוכלו לשמור על חברותם בו, ולאפשר קליטה של חברים חדשים בקיבוצם.

בפיתוח המחודש של אזור העוטף יש לבנות שותפויות בין הקיבוצים לבין העיירות והמושבים שבאזורם – בין אם כיזמויות פרטיות שהחלו להתהוות עוד קודם לשבר הנורא, ובין אם כחברות לפיתוח אזורי בבעלות משותפת של קיבוצים, או המפעלים האזוריים ושל הרשויות המוניציפליות.

לעת שינוי פוליטי שהוא הכרחי למדינה, יש גם לבחון גיוס כוח אדם ערכי ואיכותי מהקיבוצים  לאיוש משרות בשירות הציבורי.

הדבר צריך להיעשות מתוך תפיסה שערכי התנועה הקיבוצית הם יסוד חשוב בבנייה מחדש של החברה ישראלית. לכך נדרשת מנהיגות יוזמת ובעלת יכולות ואני סבור שליאור שמחה המתמודד על תפקיד המזכ"ל הבא, הוכיח יכולות כאלה ולכן ארצה לראותו בתפקיד זה.

***

בהשוואת מצבנו כיום למצב שהיה אחרי מלחמת השחרור יש להכיר בשוני בין המלחמות:

א. מלחמת העצמאות הסתיימה בהקמת מדינה עברית עם גבולות מוסכמים – יעד שהוצב עוד בראשיתה. במלחמה הנוכחית מסתיים השלב הראשון. עצימות הלחימה פוחתת באופן לרמה המזכירה את 18 שנות שהייתנו בלבנון, או שלטוננו בגדה המערבית, מאז מבצע "חומת מגן". את השלב הזה של המלחמה אנו מסיימים בתחושת הפסד, או לפחות אי עמידה ביעדים שהוצבו לה. שלטון החמאס לא מוטט ולא הושבו כל החטופים. הדבר יחייב השהייה של מצב הלחימה, כדי לאפשר את השבתם. העובדה שלא ניצחנו עלולה להשפיע על המורל הציבורי ועל הנכונות להתגייס למאמצים הנדרשים לבנייה מחדש.

ב. נלווית לכך העובדה שמלחמת העצמאות הסתיימה עם תחושת לכידות גבוהה של החברה הישראלית. המחלוקות בין המפלגות התנהלו בתוך כללי משחק שאפשרו שמירה על אחדות. המלחמה הנוכחית הניחה פלסתר על הקרעים הפנימיים, בלא לאחותם באופן המאפשר התגייסות פנימית משמעותית, מה שעלול להעיב על היכולת להתמודד עם האתגרים הניצבים לפתחנו.

***

כך או כך, אני סבור שלמהלך הבנייה מחדש  יכולים להיות שותפים כל הכוחות היזמיים במשק, זולת הכוחות המשיחיים, אשר עלולים להמשיך ולחתור תחת כל הסדר שיתגבש, הן בעזה ובהמשך גם בגדה המערבית. הם גם עלולים לגרום לפיצול בהקצאת משאבי המדינה, כדי לחזק את עצמם ואת תומכיהם.

חלק לא קטן מהאסון שהתרחש ב 7.10 וההרס הנורא של היצירה ההתיישבותית בעוטף עזה, נבע מחוסר יכולתה של המדינה להציע פתרון, או כיוון של פתרון מדיני עקב התנגדותם של הכוחות המשיחיים. בהעדר פתרון, נפתחה הדרך לעלייתם של הכוחות הקיצוניים גם בצד השני – בהם לא נלחמנו בשעתו בעוצמה הנדרשת – כדי למנוע מו"מ מדיני עם הגורמים המתונים יותר. לכן, בצאתנו לדרך חדשה, יש להותיר את הכוחות המשיחיים בשולי המחנה.

עלינו לגבש בריתות רחבות ומערכות ערכים לאורם תיעשה הבניה שנהיה שותפים לה.

קריית גת מקבלת את פני חברי ניר עוז. יתכן קיבוץ 

בשני אתרים (באדיבות: news08.net)