הקמת מפלגת שמאל חדשה לא תשנה את פני החברה בישראל. חבל שתקווה זו היא פסגת שאיפותיהם של אנשים יקרים וחכמים כמו חיים אורון ודדי צוקר

 

המאמר הזה הא תגובה למאמר של חיים אורון ודדי צוקר ב"הארץ" (2.1.24)

אני שולח את התגובה לו ל"בין חברים" משום שאין סיכוי שעיתון הארץ יפרסם דברים שאינם עולים בקנה אחד עם הדעה השלטת בו (כבר ניסיתי).

 

אני מנוי על העיתון, ובדרך כלל יודע מראש מה יהיה תוכן המאמרים בו. כך הלכתי לקרוא את המאמר של חיים אורון ודדי צוקר. אני מודה שהפעם מצאתי כמה אמירות לא צפויות. כך למשל הם כותבים "למאבק הבלתי נמנע במשטר נתניהו היה מחיר: כיסוי הבעיה העיקרית של ישראל. התמקדות במאבקים נגד ההתנהלות הלא נורמטיבית של נתניהו גרמה לרובנו להרפות מהסוגיה האקוטית ביותר לגורלנו. אבל לא נתניהו הוא הבעיה החמורה ביותר של  ישראל: המאבק בו ובכל מה שהוא גורר אחריו איננו הוויכוח המכריע והגורלי ביותר. הדיון על העתיד שלנו ושל הפלסטינים חשוב וגורלי יותר. עם זאת, יש להודות שנוח יותר להוציא אנרגיות של חרון וזעם על השחיתות של נתניהו. ההפגנות נגדו הפכו לחוויה המגבשת של מוצאי שבת". דברים כאלה לא מצאתי עד כה אצל אף אחד מהכתבים הקבועים של העיתון.

***

בתוך המאמר של השניים מצאתי כמה פסקאות שהן העילה לתגובה שלי. אביא אותן בפתח הדברים.

"ואיפה טעינו אנחנו, אנשי השמאל? לא העלינו בדעתנו את עומק הרצחנות שהביסה אותנו ביום אחד. ידענו שהייאוש מייצר משטמה. המרכיב הדתי  לסכסוך הפך לדומיננטי. ידענו שכליאתם של שני מיליון בני אדם בשטח צר לא יכולה לייצר שם תקווה."

"שום עם לא יוותר על חירותו ועל הרצון לשלוט בעצמו."

"ישראל כבר ניסתה את הכל, רק את התיזה המלאה של שתי מדינות - האחת מנוטרלת מכוח צבאי והשנייה משוחררת מכיבוש – עדיין לא ניסינו."

"ההזדמנות לחולל משוואה חדשה מונחת לפנינו, ולא להרבה זמן. כדי למקסם את המשקל שלנו יש לכונן מפלגה שהמשוואה הזאת תהיה עניינה המרכזי."

***

אם אמנם שום עם לא יוותר על חירותו ועל הרצון לשלוט בעצמו, איפה אני יכול למצוא לפחות עדות אחת לרצון להקמת מדינה פלשתינית לצידו של הבית הלאומי היהודי ומדינת ישראל - מצד המנהיגות הפלשתינית - מאז שנות השלושים ועד היום? מאז ועד היום אכן פועם בליבם של הפלשתינים הרצון למדינה שלהם בלבד מהנהר ועד לים. האם לכך התכוונו הכותבים?

 

שוב ושוב ניתן הסבר על הסיבות למתקפת הרצחנות של הפלשתינים. ועל האחריות שלנו למתקפה זו.  הייאוש, המרכיב הדתי ותנאי הכליאה שלהם ברצועה.  לדעתי יש גורם אחד למצוקה של הערבים ברצועה וזו לא ישראל. הם צודקים באומרם  שישראל אשמה בכך שלא הסכימה לקבל את האידיאה שלהם על "פלשתין מהנהר ועד לים" ואת החלטתם להשתמש בטרור כדי לממש אידיאה זו, וכי ישראל העמידה מולם אידיאה אחרת והיא מדינת ישראל כמציאות נצחית. זה התסכול שלהם וזו המצוקה שלהם. תחת משטר אחר הרצועה הייתה יכולה להיות חבל ארץ משגשג ופורח תוך שיתוף פעולה פורה עם שכניהם היהודים.

 

מה פירוש האמירה שהתנאי לקיום שתי מדינות הוא שהאחת תהיה מנוטרלת מכוח צבאי והשנייה משוחררת מכיבוש? הרעיון של שתי מדינות הרי מתייחס למדינת ישראל כמדינה יהודית בה חיים אזרחים ערבים. מדוע אי אפשר שתהיה מדינה פלשתינית בה חיים יהודים? יש לי חברים רבים בין היהודים החיים ביהודה ושומרון ולמרות זאת חשבתי וחושב גם עכשיו שמדינת ישראל הייתה צריכה למנוע התיישבות זו. בפועל נתנה המדינה הסכמתה להקמת היישובים. האם אפשר וצריך לקבל ולהשלים עם טרור ערבי שמנסה לפגוע בהם ו"בהזדמנות" זו גם לפגוע בישובים ובאזרחים במדינת ישראל כולה?

תפקיד הצבא ביהודה ושומרון הוא לא כיבוש הישובים הערבים או פגיעה באורח החיים שלהם. התפקיד של הצבא הוא למנוע טרור שם ובכל שאר חלקי מדינת ישראל.

 

מדינת ישראל המופקדת על שלומם וחייהם של היהודים בכל מקום, לא יכולה לעשות זאת  מנוטרלת מכוח צבאי כהמלצת הכותבים. ומאידך, מדינה פלשתינית ריבונית החייה בשלום עם מדינת ישראל, תיקח על עצמה שמירת שלומם גם של אזרחיה וגם של אזרחי המדינה השכנה להם, ובכך יתייתר הצורך להציב את הצבא הישראלי במדינה השכנה.

***

ולבסוף הרעיון של כינון מפלגה חדשה.

עבר כבר זמן רב מאז שהתפכחתי מבשורת הממלכתיות שהרסה את כל התנועות והארגונים ההתנדבותיים שהיו מופקדים על הקמת הבית הלאומי ועל הקמת המדינה. את כל האחריות על הישוב והחברה בישראל, לקחה על עצמה המדינה. התפכחתי גם מהאשליה שכל חיינו תלויים בפוליטיקה ובמפלגות המנהלות אותה. זו לא רק החברה האזרחית שתבוא במקום החברה הפוליטית. זו חברה השמה דגש על רצונם החופשי של אנשים לבנות חברה משגשגת. אם אתם רוצים זוהי הסיבה שאני חי בקיבוץ. חברה אזרחית אינה בנויה על אחידות אלא על אחדות. לא מסה הומוגנית אלא על תלכיד מגוון של תנועות וארגונים חברתיים.

 

לחיים אורון ודדי צוקר יש ניסיון בהקמת מפלגה. במידה מסוימת אני מתפלא על כך שעד כה הם לא הפנימו את הלקח מאי ההצלחה לבנות מפלגת שמאל. זו לא הייתה שאלה של מנהיגות. הם היו הכי מנהיגים שאפשר לחשוב עליהם. עם כל החשיבות של הפוליטיקה בחיינו. לא המפלגות יצמיחו את החברה הישראלית. הקמת מפלגת שמאל חדשה לא תשנה את פני החברה בישראל. חבל שתקווה זו  היא העומדת בפסגת שאיפותיהם של אנשים יקרים וחכמים כמו חיים ודדי.

 ועידת אנאפוליס. מי דחה את פתרון שתח המדינות (מקור: ויקיפדיה)