במקביל לגילויי האנושיות בתפארתה, מסתמנות במהלכה של המלחמה תופעות, של ניצול ציני של מצוקות; חוסר התחשבות משווע ומזעזע בקשייו של הזולת וחוסר נכונות להקל עליו

אשרי הגפרור שמדליק את המשואות לתפארת מדינת ישראל; ארור הגפרור המדליק את המשואות לעליבותה. אני מקדיש ומייחד רשימה זו לגפרורים הארורים המדליקים את משואות החושך,  לעליבותה, לבושתה ולחרפתה של מדינת ישראל.

קשה מאוד יהיה השנה, קשה וכואב מתמיד, לבחור את הראויים להשיא ביום העצמאות ה- 76 למדינת ישראל משואה של כבוד והוקרה. המלחמה הזו הפכה אנשים אלמונים לגיבורים בעלי שם (ועדיין, לא מעט מהם נותרו באלמוניותם), גיבורים בקרב ואנשים מעוררי השראה והערצה בעורף. רבים כל כך, במסירות נפש עילאית, עשו וממשיכים לעשות מעשים שאין חשובים ומרגשים מהם. מן הסתם לא יהיה מופרך לשער, כי רובם הגדול והמכריע לא עושים אותם על מנת לזכות בכבוד, בהוקרה ובפרסום; הם עושים את מעשיהם מתוך שכנוע ואמונה פנימיים עמוקים, כי מה שהם עושים הוא הדבר הנכון לעשותו, הדבר הטבעי, הראוי והמתבקש. הדבר הנדרש.

במקביל לגילויי האנושיות בתפארתה, מסתמנות במהלכה של המלחמה תופעות, אשר אף הן, למרבה הצער, אנושיות: ניצול ציני, זדוני, של מצוקות; חוסר התחשבות משווע ומזעזע בקשייו של הזולת וחוסר נכונות להקל עליו; העלאת מחירים במקום ובזמן שבהם היה ראוי להפחיתם; גניבת כספי תרומות ועוד.

 להלן שישה מועמדים להשיא שש משואות בטקס המשואות האלטרנטיבי לעליבותה המקוממת והמחפירה של המדינה. המשיאים הם מי שמנצלים את התקופה הקשה ביותר שעוברת על המדינה מיום קומה לעשיית רווחים מסוגים שונים: כלכליים ופוליטיים, אישיים, אנוכיים. ולא. הם לא מתביישים במעשיהם אלא גאים בהם. זו ההזדמנות החגיגית שנקרתה להם להחצין את גאוותם. יעלו אפוא מועמדים אחדים, אקראיים - יש עוד רבים מלבדם -להשיא את המשואות לעליבותה של מדינת ישראל ביום העצמאות הבא:

1. אני, פוליטיקאי קטן וזוטר (במאמר מוסגר: יש לי שם אבל השם שלי לא יגיד לכם דבר. אני אמשיך להיות אנונימי) החובש ספסל אחורי, מתכבד להשיא משואה זו למען הכספים הקואליציוניים, שהם חמצנם ונשמת אפם של עסקני המגזר שגם אני נמנה עם שליחי הציבור שלו.  

2. אני, בעל רשת שיווק מן המפורסמות שבהן, מתכבד להשיא משואה זו למען המשך היבוא מטורקיה, כי זה פשוט הכי זול והכי משתלם לי. ימשכו צייצני הטוויטר הכפייתיים וצדקני המוסר המתחסדים לדבר גבוהה-גבוהה, ואילו אני אמשיך לייבא עגבניות מתחת לרדאר.

3. אני, חברת הכנסת אורה שטיק, משיאה משואה זו למען קוממיותו של המשרד למשימות לאומיות ש – בינינו - כולם יודעים שהוא בסך הכל משרד בדוי, הזוי ופיקטיבי, משרד שהלכה למעשה הוא אינו אלא מסלקת כספים ממלכתית למימון מגזר מסוים מאוד, אשר בשל צנעת הכלל לא אסגיר את שמו. ולעליבות מדינת ישראל.

4. אני, שמעולם לא חשבתי להשיא משואות, בקושי גפרור, אני מצליח להדליק כדי להדליק את הגז לעשות ביצה-עין, משיא משואה זו למען אחיי ואחיותיי שתורתם השתמטותם. בהזדמנות זו אני מבקש להודות לאשתי שמסכימה לממן את בעלה הטפיל בלי להניד לו עפעף.

5. אני, שעושק דרך קבע קשישים חסרי ישע, מתכבד להשיא משואה זו למען לא יכלו מהארץ פראיירים שניתן יהיה להחתימם על עסקאות לרכישת מוצרים שהם אינם צריכים ושהחברים שלי ימשיכו להיות בעלי עמותות פיקטיביות שמבקשות תרומות לילדים חולים בסרטן אבל בעצם משלשלים את הכספים הנתרמים לכיסם ומממנים באמצעותם את תאוות הבצע הממארת שלהם.

6. אני, נהג מונית פשוט, מתכבד להשיא משואה זו לבושתם ולחרפתם של עמיתיי, אשר כמוני, אין להם שום נקיפות מצפון כאשר הם, כלומר אנחנו, מפקיעים מחיר נסיעה כאשר נכנסים אל המונית שלנו צליינים נוצריים, יימח שמם וזכרם, חובבי מדינת ישראל. זו מצווה לעשוק אותם ולכן מצווה הבאה באהבה. תעלה המשואה ושיירפו כולם.

טקס הדלקת המשואות. גם לעלובים מגיע (מוויקיפדיה)