עמידתה של ההתיישבות הקיבוצית מחדש על רגליה חשובה בעיני יותר מכל שינוי משטרי אפשרי. אני פועל להקמה מחדש של גרעיני תנועות הנוער שיצטרפו דרך קבע לקיבוצים בעוטף

שלום קיפי*,

אני כותב אליך אבל רואה לנגד עיני את הקיבוצים, חברי הקיבוצים ואת התנועה כולה.

זמן רב יש בינינו אי הסכמה על ייחודו של הקיבוץ. אנחנו מסכימים על כך שעקרונות השיתוף והשוויון הם אבני יסוד של הקיבוץ. אין הסכמה בינינו על האמירה שלי שמה שמייחד את הקיבוץ במדינה ובעם הוא הכישרון ההתיישבותי  של הקיבוצים, השונה מן הערים וגם מן המושבים וגם מהישובים ביהודה ושמרון.

אתה אומר שהתיישבות אינה אמת מידה המייחדת קיבוצים מאחר והיא כבר לא קשורה במישרין לקיבוץ דווקא. אני מסכים שגם הערים, והעיירות, הם צורת התיישבות ציונית, אלא שחסר בהם ממד שקיים רק בקיבוצים.

כאשר מדובר באנשים ובקבוצות אנשים, יש מקום לשאול האם יש להם ובהם משהו ייחודי השונה מאנשים וקבוצות אחרות. וכן השאלה כלפי מי נבחנת הייחודיות.

האם בוחנים את מה שקבוצה זו או אחרת קובעת לעצמה ועל עצמה, או שבוחנים מידת השפעתה על סביבה גדולה שמסביב לה?

לענייננו השאלה היא האם מדובר בעם היהודי כולו והנדרש כדי לקיים אותו, או מספיק לדבר רק על עצמי או על עצמנו.

***

הריבונות היהודית בארץ ישראל, כמו כל ריבונות לאומית, עומדת על שתי רגליים. האחת - הרגל הדמוגרפית; השנייה - הריבונות הטריטוריאלית. רוב גדול של יהודים בארץ ישראל, הוא תנאי קיומי, ורוב רובם של היהודים חי בערים. הריבונות הטריטוריאלית תלויה ומותנית באחיזה ממשית באדמה ובקרקע, וזו נעשית בצורה הכי רחבה ומעמיקה על ידי ההתיישבות החקלאית השיתופית. רוב העם היהודי בציון חי בערים, רוב השטח של מדינת ישראל הוא חוץ עירוני שבו נמצאים הקיבוצים והמושבים. כך קמה מדינת ישראל, זכך תמשיך לעד. להתיישבות הקיבוצית לפיכך אין פג תוקף.

ואז נפל עלינו אסון השביעי באוקטובר 2023.

מה ניתן ללמוד ממנו קיפי? מה אני לומד ממנו?

המחסום שהחמאס לא הצליח להבקיע אותו הם הקיבוצים. ההתיישבות הקיבוצית שתם תפקידה לטעמך, עצרה בידיים חשופות את הגל שביקש להקים ישות פלשתינית מהנהר ועד לים. לפתע גילה הציבור במדינת ישראל שקיבוצים וחקלאות הם עדיין תנאי קיומי למדינה. האם במבחן זה עמדו רק הקיבוצים השיתופיים? האם היה הבדל בין העמידה של בארי וכפר עזה ונחל עוז? בכל הקיבוצים פעמה אותה הרוח המייחדת אותם בתוך העם היהודי.

ואיפה התנועה? דעתי היא שלמרות האכזבה מפעילותה של התנועה הקיבוצית, ראו הקיבוצים במערכה האחד את השני, כלומר שלהיבט התנועתי היה תפקיד חשוב ואולי מרכזי.

***

ומכאן מה הלאה?

רבים-רבים. כולל כל ההמונים שמלאו את ככרות המחאה, מאמינים ששינוי המשטר הפוליטי הוא הדבר. אני נמצא במקום אחר. כל מעייני וגם יכולת התרומה הצנועה שלי, נתונים עכשיו לחידוש וההתגברות של ההתיישבות הקיבוצית. עמידתה של ההתיישבות הקיבוצית מחדש על רגליה חשובה בעיני אלף מונים מכל שינוי משטרי אפשרי. התהליך מתחיל אבל לא מתמצה רק בחזרת המפונים לבתיהם. אני מאמין וגם פועל למען הקמה מחדש של גרעיני תנועות הנוער שיצטרפו דרך קבע לקיבוצים בעוטף.

תנועות הנוער. צירוף גרעינים בקביעות לקיבוצי העוטף (מקור: .ironit.org.il)    

ההגנה המרחבית קמה כרשת ההגנה על ההתיישבות בתנאים שהיה נדמה שהיו וחלפו. המלחמה הביאה אותנו להבנה שאותם התנאים קיימים גם היום, ולכן תחודש ההגנה המרחבית.

קשר הדמים הקיים בין ההתיישבות הקיבוצית והסביבה העירונית שלה, הוכח עכשיו כצו חיים. הקשר הזה יתחזק ויעצים.

האם הקיבוצים היו אי פעם כמו מגדל אור ליהודים? האם זו היא מטרה היום? ספק רב, היינו תמיד תנועה מגשימה ולא תנועה של הכרזות.

ויש ברקע גם התרחשויות נוספות.

***

ההסתדרות שהייתה פעם כללית והפכה להיות ההסתדרות החדשה שהיא איגוד מקצועי בלבד, מגלה לפתע שהציבור מחכה ממנה להרבה יותר. והיא פונה לציבור להצטרף אליה לא רק כאיגוד מקצועי. מי שהייתה פעם תנועה חברתית גדולה, תנועת עבודה. בה היו שותפים עובדים שכירים ומתיישבים. עשויה לחזור לכור מחצבתה כדי לעמוד שוב כחלוץ לפני המחנה עבור העם היהודי.

כמה מאמצים נעשו עד כה כדי לפרק את ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית, קרן הקיימת לישראל, כי כל מה שהיה בהן עבר לידי המדינה. אלא שהעם היהודי שייסד את התנועה הציונית והקים את מדינת ישראל לא ויתר אף פעם על חוליות הקשר שבין התפוצה למדינה. עכשיו פתאום מתגלה לכולם עד כמה נדרשים המוסדות של העם היהודי כדי לאפשר עליית יהודים נוספים לישראל.

ביום השני לאסון, נפתח גל של היחלצות של אזרחים לעזרה. שוב ושוב חזרה הטענה על כי המדינה והממשלה מגלות חוסר אונים במילוי תפקידיהן. להבנתי המצב הזה פתח באופן בלתי צפוי ערוץ חדש שנסתם ביום שבו נולדה הגישה הממלכתית. יסוד חברה אזרחית. חברה אזרחית היא תלכיד של תנועות וארגונים המקבלים אחריות על החברה בעזרת המדינה אבל באופן אוטונומי. כזו הייתה תנועת העבודה בהנהגת ההסתדרות. כזו היא התנועה הקיבוצית מאז יוסדה ועד היום. אם נולדה החברה החדשה, למה שלא תתמיד ותתחזק?

האם המלחמה הנוראה הזו פקחה את עיני כולנו להבין שחזון הנביאים על אחרית הימים אינו רק משאלה אלא צו לחיים? ספק רב. האם נפקחו עינינו להבין שהשאיפה לשלום לא פרצה עדיין את מחסומי האיבה והסכסוך שבין התנועה הציונית לאומה הערבית? ספק רב.

***

אומרים לנו כי הפלשתינים נלחמים בנו משום הסבל שאנחנו גורמים להם. אומרים שלא ניתן לרסן את החמאס משום שהחמאס הוא אידאולוגיה.

החמאס של עזה יצא למסע הרצח שלו עם סיסמא אחת: מדינה פלשתינית מהנהר ועד לים. החמאס מסרב להבין שמול האידאולוגיה שלו עומדת אידיאולוגיה חזקה ממנה והיא נחישות היהודים לבית לאומי ריבוני שלהם.

התסכול והסבל של שוכני עזה הוא חוסר היכולת והתוחלת שלהם להגשים את האידיאולוגיה שלהם. ולכן הסיכוי לשלום טמון לא רק בהתפכחות שלנו אלא גם בהתפכחות של הערבים. ועד אז אנחנו ניצבים בעמדה שהקימה הציונות – בונים בית לאומי ומדינה, שומרים מכל משמר על חיינו מפני כל מי שמנסה לפגוע בה, בונים צעד צעד, עוד ועוד, חברה סולידרית ועשירה ברוח.                      

·       * קיפי, הוא אבנר קיפניס (מעגן מיכאל)