ההפקרה הכפולה של נתניהו | דורון נדיב
תנאי ראשון לבניה מחדש של העוטף לאחר המלחמה, הוא התפטרותו המהירה של נתניהו ושל ממשלת החורבן
הפקרה ראשונה
ישראל היה אחד החלוצים שהקימו את קיבוציהם בנגב המערבי; קיבוצים שהיו חיל החלוץ וחגורת הביטחון לאורך גבולותיה. זאת היתה הציונות הסוציאליסטית שביקשה להקים את מדינת ישראל; מדינה יהודית המבוססת על עקרונות הצדק, השוויון החברתי והדמוקרטיה, נושאים שהקיבוצים תרמו לעיצובם.
עם עליית הליכוד לשלטון, בשנת 1977, השתנו סדרי ממשל ותפיסות רעיוניות. לא עוד "חלוצים סוציאליסטים" שיושבים לאורך גבולות מדינת ישראל, אלא "מתנחלים משיחיים" המתנחלים בשטחים שישראל כבשה, בלב אוכלוסייה ערבית ורואים עצמם כממשיכיהם של חלוצי התנועה הקיבוצית. לתנועתם הם קראו: "גוש אמונים".
לא עוד חלוצים, לוחמים, ומגשימים, אשר בכוח אמונתם קמה מדינת ישראל, סוציאל-דמוקרטית, המבוססת על ערכי מגילת העצמאות, אלא נרטיב חדש המדבר על הבטחה אלוקית, שתוביל את עם ישראל התועה בחילוניות דמוקרטית, אל ארץ זבת חלב ודבש, אל הגאולה. זו אותה גאולה שהצמיחה את בן גביר וסמוטריץ', כיורשיו של הרב כהנא.
הנרטיב החדש הפך לסיפור שרבים החלו להאמין בו. וכך, בעוד חברי הקיבוצים בעוטף עזה המשיכו לשאת בעול ובפיתוח כלכלי וחברתי של יישוביהם - תוך כדי משבר ותחת הציווי החלוצי של יישוב גבולות המדינה - התייצבו מנהיגיה מאחורי המתנחלים המשיחיים ותמכו בהם כלכלית, משפטית, מוסרית ופוליטית. הם גיבורי הדור מבחינתם.
הנרטיב של המתנחלים המשיחיים, היה רק הפרומו למתקפה שלוחת רסן של נתניהו וחסידיו, נגד תומכי השמאל והדמוקרטיה במדינת ישראל, כשאת הפגיעה המוראלית, והדרמטית ביותר ספגו קיבוצי העוטף. הם כונו שמאלנים, בוגדים, אנרכיסטים, עוכרי ישראל. והרי ראש הממשלה נתניהו כבר לחש בעבר על אוזנו של הרב כדורי כי "השמאל שכח מה זה להיות יהודי".
בשנה האחרונה תומכי השמאל והדמוקרטיה יצאו למאבק צודק, ולא אלים בעיקרו, על ערכיהם, ותושבי עוטף עזה שבינם חשו נבגדים שבעתיים. כיצד יחושו אותם תושבים ביושבם על הגבול, אל מול איום קבוע של קסאמים, חדירות, מנהרות ופחד מתמיד, בעוד ראש ממשלתם ועושי דברו מפקפקים בנאמנותם למדינה, מכנים אותם עוכרי ישראל ועוד כינויים שנועדו להדירם מכלל החברה. אומרים להם שזהו העונש על תמיכתם בהתנתקות.
זאת היתה ההפקרה הראשונה: הצגת הקיבוצים השומרים על גבולנו בין "עוכרי ישראל" שאינם נאמנים לה.
חורבן בבארי. מי שאחראי למחדל, לא יוכל לשקם (מחשבון X של שהאב)
ההפקרה השנייה
ההפקרה השנייה - מחדל אוקטובר 2023 - נוגעת במישרין להפקרה הראשונה, לפילוג העם, למהפכה המשטרית שנתניהו הוביל בהתעלמו מכל האזהרות של הצמרת הביטחונית ולא רק שלה. ראש הממשלה שהיה מודע לפגיעה בכוחו של צה"ל ולהיחלשות כוח ההרתעה שלו, התעלם מאזהרות אלה והמשיך במסע הפילוג שלו.
שוב, הנפגעים המרכזיים, היו אותם קיבוצים שיושבים על הגבול שהופקרו לגורלם. הפעם זו לא היתה הפקרה רעיונית מפלגת ומבזה, אלא הפקרה שהובילה לטרגדיה אישית וקולקטיבית של כל היישובים, של תחושת גיהינום עלי אדמות; לתוצאה הקשה מנשוא של מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר - 1200 הרוגים ו-240 חטופים.
התפיסה שמערכת טכנולוגית משוכללת ואמצעים נוספים שמגינים על היישובים, יחד עם הנידות של צה"ל, תיתן הגנה מרבית לישובים, קרסה באחת ב-7.10. צה"ל ניוון במהלך השנים את תפיסת ההגנה המרחבית, תהליך שהגיע לשיאו בשנים האחרונות, כאשר בקיבוצים הוקטנו כיתות הכוננות למינימום, ובחלקם הנשק המעט שנותר הופקד במחסן נשק, ולא בידי החברים. גישה זו הותירה את המשקים חסרי אונים מול מתקפת המחבלים בשבת השחורה. לטרגדיה הזו של תושבי עוטף עזה, אין אח ורע בתולדות המדינה.
המשימה המרכזית לעת מלחמה
החזרת החטופים הוא אינטרס עליון של מדינת ישראל, וכך קברניטיה צריכים לראותו. אין רשות לאיש לשחק בחיי החטופים, יש להחזירם הביתה בשלום, לאחר שהחוזה בין המדינה והישובים הופר בבוטות;
המשימה השנייה היא מיגור החמאס; אין לארגון תואם דעאש שרוצח נשים, זקנים וטף, זכות קיום. יש להכריעו במינימום פגיעה באזרחים חפים מפשע.
שיקום עוטף עזה
תנאי ראשון לבניה מחדש של העוטף לאחר המלחמה, הוא התפטרותו המהירה של נתניהו ושל ממשלת החורבן. מי שאחראי למחדל לא יכול לשקם את הריסותיו.
ממשלת ישראל הבאה חייבת לקחת אחריות מלאה לשיקום הקיבוצים והישובים שנפגעו, כולל חשיבה מחודשת על האסטרטגיה הצבאית, על השבת הביטחון האישי לתושבים, שתהיה לה השפעה על ביטחונם של כלל אזרחי ישראל.
זהו תנאי הכרחי לכך שתושבי עוטף עזה, חלוצי מדינת ישראל שהופקרו, יתחילו במסע לבנייה מחדש של קיבוציהם בעקבות התופת שעברו.
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!