איש שמאל אמיתי רואה באירועי 7 באוקטובר סיבה לחתור לשלום ביתר שאת

בימים טרופים אלה אנו נתקלים שוב ושוב במילה "התפכחות", כאשר המתפכחים הם אנשים שהשקפת עולמם השתנתה ב-7.10.2023. בין המתפכחים גם זמרים, שפים ושחקני כדורגל.

"גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה" אמרו חז"ל (תלמוד בבלי, מסכת נדרים מ"ט ע"ב) ואני האחרון שאזלזל במקצוע כלשהו, אבל העובדה שערוצי האינטרנט מצטטים זמרים וכדורגלנים בנושא מלחמה ושלום ואינם מצטטים אותי או אתכם, נובעת מכך שהם "סלבס" ואנחנו לא. לעצם העניין. "התפכחות" על-פי מילון אבן-שושן היא יקיצה משיכרון. משמע שאם אתה מצהיר שהתפכחת ואתה קורא לאחרים להתפכח, אתה מגדיר אנשים שדעתם שונה מדעתך כשיכורים.

אינני שיכור ומעולם לא הייתי. אני מקפיד לקיים בדבקות את דברות השומר. בשלוש הפעמים שבהן עמדתי מתחת לחופה (פעם אחת בחתונה שלי ועוד פעמיים בחתונות של הילדים) קירבתי את הכוס לשפתי אבל לא לגמתי ממנה. אז איך זה שאירועי 7 באוקטובר לא הזיזו אותי מדעותיי אפילו לא במילימטר?

הדרך היעילה ביותר להתמודד עם דעה שאינך מסכים איתה היא לסלף אותה ואז אפשר להתמודד עם הדעה המסולפת, שזה כבר הרבה יותר קל. זה מה שהמתפכחים למיניהם עושים לסמולנים: "גם אני הייתי סמולן עד 7 באוקטובר. האמנתי שאם נוותר לערבים הם יאהבו אותנו ויעשו אתנו שלום. ב-7 באוקטובר התפכחתי ועכשיו אני מכיר במציאות. עם רוצחים שפלים כאלה לא יהיה אף פעם שלום."

בספר משלי (כג, ד-ה) מופיעות שתי עצות סותרות: "אל תען כסיל כאיוולתו פן תשווה לו גם אתה: ענה כסיל כאיוולתו פן יהיה חכם בעיניו". אני בחרתי באפשרות השנייה. במגילת העצמאות כתוב: "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית". מי שהאמין שאם נוותר לערבים הם יאהבו אותנו ויעשו אתנו שלום, לא היה אף פעם איש שמאל אמיתי.

איש שמאל אמיתי דוגל בתפיסה של זכויות טבעיות, שכל אדם – יהודי, ערבי, אסטוני או קרואטי – זכאי להן מעצם העובדה שהוא קיים. איש שמאל אמיתי לא התפכח מאשליותיו לגבי אופיים של הערבים לנוכח אירועי 7 באוקטובר, כי הוא אינו מקשר את התנהגותם של מבצעי הטבח ב-7 באוקטובר עם זהותם הלאומית. איש שמאל אמיתי מתנגד לגזענות.

איש שמאל אמיתי לא יגדיר כ"ריאליזם" או "הכרה במציאות" טענה שאפשר לרוקן את רצועת עזה מתושביה. איש שמאל אמיתי הוא ריאליסט ומכיר במציאות ולכן הוא מבין שהערבים, ממש כמו היהודים, נשארים פה ולא הולכים לשום מקום. המתפכחים החדשים מאמינים שבוקר אחד הם יקומו ולא יהיו פלסטינאים, כי הסכמי שלום עם מדינות ערביות רחוקות מגבולותינו ייתרו לא רק את הצורך לדבר עם הפלסטינאים, אלא גם את הפלסטינאים עצמם. להזיה הזאת הם קוראים התפכחות. איש שמאל אמיתי רואה באירועי 7 באוקטובר סיבה לחתור לשלום ביתר שאת.

בימים של סיפורי גבורה ראוי לשנן את הכתוב במכת אבות דרבי נתן (פרק כג): "איזהו גיבור שבגיבורים?... מי שעושה שונאו אוהבו". החתירה לשלום איננה קשורה לראיית מציאות כזו או אחרת. צריך לחתור לשלום מאותה הסיבה שצריך לחתור להגשמתן של מטרות כמו הדברת מחלות קטלניות, צמצום תאונות הדרכים, צמצום הפשיעה הפלילית, צמצום הפערים החברתיים והשכלה שווה לכל. לא כי אלה מטרות ריאליות ובנות השגה, אלא כי אלה מטרות שאסור לוותר עליהן.

    מקיים בדבקות את דיברות השומר (התמונה מארכיון יד יערי)