במציאות טראגית בהרבה חזרו לדבר ולהזכיר בחודשיים האחרונים את הג'ינג'ים. כל אחת ואחד יודעים במי מדובר

המוח האנושי ולבטח לא לב האדם מסוגלים להכיל דימויים מצולמים רבים מאירועים דרמטיים משני מציאות. לכן אנחנו ממסגרים צילום אייקוני אחד שבא להכיל את המרובה. כך נעשה במלחמה האחרונה גם לגבי תמונת הילדים הג'ינג'ים הקטנים אריאל(4) וכפיר(10) הנישאים נואשות בידיה של האם הלביאה שירי (32) בעת שנשבו ונחטפו בידי החמאס. מבטה של האם מסגיר אימה ובעתה, וככזה חלחל לקרביים של האומה המזועזעת ממילא. עשרות רבות של ביטויים, ציורים וצילומים מעובדים, התייחסו לצבע הכתום הבוער שעל ראש הילדים. ערב חג החנוכה הציע מאן דהוא לכנות את החג בשם "חנוכתום" ולהדליק לאורכו של השבוע נרות כתומים בלבד. כמו מחזה אימים מתוזמר ומזעזע הילדים של ביבאס הינם הילדים האחרונים שעוד נותרו בשבי החמאס, והיו גם שמועות על הירצחם בנוסף לאימם בשבי העזתי.

עוד נחזור לילדים הג'ינג'ים החטופים.

בדומה לתמונה שנצרבה בזיכרון הקולקטיבי, במלחמה שבה נלחמו האזרחים על ביתם, ראוי להזכיר תצלומים נוספים ממלחמות העולם ומלחמות ישראל שהפכו לאייקוניים. מלחמת השחרור המכונה גם מלחמת העצמאות הונצחה באמצעות דגל הדיו שהונף באילת שכונתה אז אום רשרש. חיילי חטיבת הנגב, אותה חטיבה שלוחמיה הניפו ב-1949 את הדגל המצויר בדיו על סדין לבן, נלחמים גם כעת בעזה. מהשואה זכור אותו ילד שמניף ידיו לאות כניעה ודגל ארה"ב על הרייכסאטג.  בששת הימים היו אלו שלושת הצנחנים על רקע הכותל ושלושת המצביאים הנכנסים לעיר העתיקה  שהפכו לאייקוניים מעוררי גאוה. גם יוסי בן חנן שטבל בתעלה כשקלצ'ניקוב שלל בידו הפך לעמוד שער במגזין 'לייף' ולסמל של המלחמה הקצרה והמוצלחת בתולדותינו (שוב, תלוי את מי שואלים).

מלחמת וייטנאם? הילדה העירומה קים פוק שנמלטת מהפצצות חיל האוויר האמריקאי. מלחמת יום כיפור? אריק שרון מנהל את המערכה כשתחבושת גדולה מכסה את מצחו. דווקא ממלחמת לבנון הראשונה זכור שיר ולא תמונה.. היה זה 'רד אלינו אווירון/  קח אותנו ללבנון/ נלחם בשביל שרון/ ונחזור בתוך ארון" . דן סממה ז"ל, כתב הערוץ הראשון, שהיה היחיד בשעתו, הושעה משידור לאחר ששיר המחאה  זכה לקיתונות של רותחין בעיצומה של המלחמה, בעוון פגיעה באריק שרון, שר הביטחון דאז. גם המפגש של מנחם בגין עם לוחמי סיירת גולני על פסגת הבופור הפך למזוהה עם המלחמה ההיא.

ושוב הילדים כתומי השיער ואימם שנכנסו ללב ולנשמה. שם הטור הנ"ל 'קת תום' לקוח משם אלבומה של היוצרת והזמרת טובה גרטנר. קת רובה בצד המילה 'תום' מכילים ומכלילים את הסיפור כולו. ובכלל, הצבע הג'ינג'י מוזכר לא פעם ולאו דווקא בהקשר חיובי. מחקרים טוענים שהג'ינג'ים או האדמונים בעולם, מהווים זן נכחד וגם בסקוטלנד שהיא אומת כתומי השיער מהווה הם מהווים 13 אחוז בלבד מהאוכלוסייה. באירלנד, הבאה בתור, ישנם רק עשרה אחוזים של  ג'ינג'ים. בעולם כולו עומד מניינם על אחוז אחד בלבד. הילדים של שירי הם נדירים ומתוקים להפליא.

שם משפחת אמי היה רוט (אדום בהונגרית) ורבים ממאות בני המשפחה אדומי השיער נספו בשואה. לאחר המלחמה נישאה לאבי ששם משפחתו היה שוורץ (שחור) ואנחנו לא ירשנו את הפיגמנט.  משפחת אחותה של אמי שגם היא נפטרה לפני שנים היתה ג'ינג'ית.

אפרים קישון הרבה לתאר בהומורסקות  שלו את הג'ינג'י עם המפתח. לא בטוח שכיוון לצבע השיער משום שהביטוי ג'ינג'י היה לכל אדם שלא יודעים את שמו כמו שהיום נוהגים לקרוא "אחי" או "אבאל'ה". לא אחת קראו לעברי 'ג'ינג'י' ואני הפניתי ראשי לאחור. במציאות טראגית בהרבה חזרו לדבר ולהזכיר בחודשיים האחרונים את הג'ינג'ים. כל אחת ואחד יודעים במי מדובר.

לשמיים מופרחים בלונים כתומים שמהווים תקווה וגעגוע, לצד אלמנטים אחרים והרסניים שגם הם נוסקים לשמיים ולעיתים נופלים ארצה וזורעים הרס. התפילה בלב כולנו היא שאדומי השיער כפיר ואריאל לא יכנסו לסטטיסטיקה ולא ייכחדו. שישובו לגבולם יחד עם אמא שירי ואבא ירדן וכל החטופים כולם.

הביטוי ג'ינג'י היה ניתן לכל אדם שלא יודעים את שמו (התמונה מ- FB)