וקטורים | נעה זית
ייפתח משהו אחרי שסגרנו את חדר אוכל, מכבסה משק ילדים, רפת, נגרייה ...
בכיתה למדנו על וקטורים. לא הייתי תלמידה טובה בפיזיקה וגם ככה אני לא זוכרת הרבה, רק את זה שאם מפעילים כוח לכיוון מסוים אז נוצר כוח גם לכיוון המנוגד. באותה העוצמה ובאותה המהירות רק לכיוון המנוגד. ציירנו אותם. זה היה עוד בתקופה שהקיבוץ התנהל בצורה לא כל כך רווחית והחזיק בית ספר משל עצמו עם כיתות ומורים ומעבדה וספרייה (ולול ורפת ומכבסה ומחסן בגדים ונגריה וחשמליה ומסגריה ומוסך ומשק ילדים) היינו רק 12 ילדים בכיתה.
מדי פעם, כשקורים דברים כמו עכשיו, אני נזכרת בווקטורים. כשבן גביר פיטר כמו שהוא פיטר את מפקד המחוז, תהיתי, מה יהיה הווקטור הנגדי? כשסמוטריץ אמר שצריך לשרוף את חווארה, והכריז שאין עם פלסטיני, תהיתי, מה יהיה הווקטור הנגדי. אנחנו חיים בתקופה מואצת כזאת, שני כוחות מנוגדים, עוצמתיים.
הכיתה שלנו היתה ליד משק הילדים ומדי פעם היתה נכנסת אלינו תקווה העז, משוטטת בין השולחנות. בעיקר חיבבה את שיעורי האנגלית (הלן תמיד ויתרה בשבילה על איזה נתח מהסנדוויץ' שהיה לה בתיק). קראנו אז את הסיפור על העיוור שהגיע לבוגוטה, גם מהסיפור הזה אני לא זוכרת הרבה, רק שהוא היה עיוור והאנשים קראו לו בוגוטה. בעיקר אני זוכרת את חוסר האונים שלו. אולי הוא הגיע לעיר אחרת בכלל וסיפר שהוא בא מבוגוטה ולכן קראו לו בוגוטה.. אבל נחזור לווקטורים.
מאז עברו הרבה מאד שנים והכל השתנה ללא הכר. את
משק הילדים סגרו מזמן. אין עיזים, אין ברווזים, אין ארנבים, אין תרנגול הודו, אין
טווס, אין חמור. גם את חדר אוכל והמטבח סגרו. וסגרו, לא לפי הסדר הזה, את הלול, את
הרפת, סגרו מוסך, נגריה, חבילות לחיילים, מתפרה, מחסן בגדים, אולם קולנוע. האחרונה
בשרשרת היתה המכבסה. עכשיו. ינואר 2023. התהליך הושלם. משמח? מצער? ככה זה. אולי,
כמו שג'וני מיטשל אומרת, אתה לא יודע מה יש לך עד שאין לך את זה.
ועכשיו השאלה: מה פתחו? מה יפתחו?
נעה זית היא חברת גשר. ספרה "ארבע אחרי הצהריים" זכה בפרס ספיר לספר ביכורים, לשנת 2009.
ואוו... ריגשת אותי...
בשיכבה שלי בקיבוץ. היו רק חמישה ילדים. 7' בכיתה ב'. אבל ככה זה בקיבוץ. כמו רכבת, כל הזמן, באים ועוזבים. מקום קשה להקלט ולהשאר בו, הוא הקיבוץ. עכשיו אני רואה את זה. אבל כמי שגדל במקום כזה. אני יודע שאני יכול לברוח, אבל לא להסתתר. כי הקיבוץ חוזר אליי בחלומות. שוב הדשא שמול מגוריי המתנדבים. שוב אני חוזר לבית הספר התיכון להשלים תעודת בגרות. אצלנו בקיבוץ, פתחו הרבה דברים חדשים במקום. בעיקר מגרשי חנייה לדיירי השכונה הקהילתית. חברת הצעירים נגמרה. התחילה קהילת המשפחות הצעירות. לבני הקיבוץ חסרי ההכנסה הגבוהה. נשאר לגור בחדר אצל בבית של ההורים.