מוצע בזאת להקים בתי חולים שדה לקליטת מאושפזים אזרחיים בעזה. לשיקול: גם מחבלים?

המלחמה לחיסול מדינת חמאס מתנהלת בשתי חזיתות:

 א.  החזית בשטח – הפעולה הצבאית.

 ב. חזית הבינלאומית – תדמיתנו וגיוס דעת העולם, בפרט בעולם החופשי.

יש גם קשר אופרטיבי בין שתי החזיתות. חייבים לערב את משרד החוץ ומשרד ההסברה.

1.   המשך כתישת עזה חיוני – כניסה לשטח בנוי תגבה קורבנות. כבר היו לנו יותר מדי! רצוי להיכנס לרצועה לעומק של 2 – 3 ק"מ.

2. מדינת ישראל כבר הוכיחה את יכולתה להקים בתי חולים שדה – לדוגמה, היינו הראשונים להגיע לשטח האסון בהאיטי בשנת 2010. כמובן, כאן מדובר על הקמת בתי חולים "בבית" – אם אפשר באזור המשוחרר (סעיף 1).   

3. יש להעביר מטופלים בבתי חולים בעזה לבתי חולים שדה שלנו – זאת בהשגחת הצלב האדום או האו"ם – אך בבקרה ביטחונית של ישראל.

4. יש לתת פומבי, בכל אמצעי התקשורת, לנכונותנו לקלוט את המטופלים האזרחיים (והצבאיים?) בבתי החולים בעזה לטיפול בבתי חולים שדה אלה.

 5. יש להכין תכנית אופרטיבית (חיל הרפואה), להגיש לקבינט המלחמה. יש לברר שיתוף פעולה עם ארגוני בריאות מחוץ למדינה (או"ם? צלב אדום?).

המטרה הכללית:  לאפשר זמן בלי לחץ "הומניטרי" בינלאומי לסיים את חיסול החמאס.

מטרה בחזית השטח: לנטרל את שימוש בתי החולים כמקלט של מטות חמאס.

מטרה בחזית הבינלאומית:  תדמית בעולם -  ישראל בניהול הומניטרי.

הפצה בעזה לאוכלוסייה: בדפים מהאוויר וכן בכל האמצעים הדיגיטליים.

בי"ח שדה צה"לי. יכולת ישראלית מוכחת (מתוך defense Israel)

                                                                      לוטן/ ירושלים