כולנו חייבים להקדיש לפחות דקה ביום, שעה בשבוע, יום בחודש, שבוע בשנה – כדי לתקן את היחסים בין הישראלים לפלסטינים

אני רוצה לפנות אל החבר'ה המוכשרים שלי, החכמים והאמיצים, ולומר להם באופן ברור: העסק לא עובד בלעדיכם. אינכם יכולים להמשיך לחיות כאילו היחסים בין העמים בארץ הם אחריות של שרי הממשלה והגנרלים. אתם חייבים "להיכנס אל האירוע".

  יש לי חבר קרוב בקיבוץ, שהוא עבורי גם מורה רוחני. כשהייתי מנדנד לו מדי על הכיבוש, הוא נהג לומר: "אני משתדל להתרכז במה שמסביבי; מה שאני לא מריח – לא רלוונטי מבחינתי".

חברה אחרת, בת קיבוץ אחד ותושבת בקיבוץ אחר, סיכמה בפשטות: "אני מבינה שיש בעיה, אבל לא כל כך יודעת מה לעשות". ואני מסתובב כאבל בין חוגגים. ממש מפחד מהקטסטרופה, אך מבין ששום דבר לא יזוז בלעדיה. בחודשים האחרונים אמרתי לחברים ש"התוכנית המדינית שלי לפתרון הסכסוך" היא רעידת אדמה של 7.5 בסולם ריכטר, שתזכיר לכל יושבי הארץ כמה אנחנו קטנים. ודומים.

  כדי לא להשתגע, נהגתי ללקט רעיונות. הנה אחד החזקים: "המשוררים החדשים כבר נולדו לתוך כיבוש", אומר המשורר אופיר משרקי. "הם לא מבינים שהם פלסטינים, הם חושבים שהם ישראלים, אבל מה שאתה עושה לפלסטינים אתה עושה לעצמך. 'אהבת לרעך כמוך' זה לא ציווי. זאת עובדה קיימת. זה לא שולח אותך לעשייה, זאת מראה". ("הארץ", 16.1.2015).

כן, יש לדעתי דימיון מחריד בין שני העמים מוכי הפחד, הפצועים מעשורים של אלימות ושכול, אשר נשלטים בידי מנהיגים אובדי דרך, שבויים בתוך מיתולוגיות דתיות עתיקות והרסניות.

אז אני פונה אליכם: אנשי רוח וחומר, נשות ניהול וטיפול, חוקרות ואמנים, אקדמאים ופיראטים, כירורגים ומדקרים סיניים, רבנים ומכשפות... כולנו חייבים להקדיש לפחות דקה ביום, שעה בשבוע, יום בחודש, שבוע בשנה – כדי לתקן את היחסים בין הישראלים לפלסטינים. אתם עושים דברים מופלאים, כל אחד בתחומו. יש לכם כל כך הרבה תבונה וניסיון: אולי תצליחו היכן שאחרים נכשלו.

אני מסתייג מדיבורים על "אחדות". כי כמו שמשינה שרים: "ואנחנו שניים, בטח לא לבד". הקריאה לאחדות של מחצית מהאנשים - סותרת את עצמה. הכחשת הזולת דנה אותנו להמשך המלחמה. היא מקור בעיותינו.

התנצלות לסיום: אני מביא כאן מבט כללי על הסכסוך, בשעה שמאות אלפים מתאבלים על ילדיהם, הוריהם, קרוביהם, שכניהם. או נטרפים מדאגה לגורלם של בני משפחה שבויים; חייהם של אלפים, משני צדי הגדר הפרוצה, מוטלים על הכף. אני מקווה שתהיה בקריאה שלי בכל זאת איזושהי תועלת.

תוואי גדר ההפרדה, אזור הגלבוע. צילום: יניב גולן