הקונצפציה היתה נוחה מדי. שיחררה מהחלטות והתאימה ל"רוח נתניהו". רק כסף ושלטון חשובים

א.    ממשלת החירום, מציגה אתגר חדש למחאה. יש במחאה תומכי גנץ, תומכי לפיד ואחרים. כמה מהם כבר מנהלים פולמוס לוהט ולא כל כך מנומס... האם המחאה תתפלג?

ב.      

בנושא הזה אני רוצה לבטא את דעתי, בצורה השקטה והעניינית ביותר שאני יכול: צריך להפריד בין שני מישורי פעולה שונים ועצמאיים, שמשרתים את אותה  הדרך.   זה בהחלט אפשרי ומאד נחוץ.

חבורה מושחתת ציבורית ומטורללת אישית. חבורה שלטת כזאת, מסכנת את קיום הדמוקרטיה, כי הציבור חדל להאמין בממשלה. וכשהדמוקרטיה לא מתפקדת, הציבור מחפש דיקטטור! איך אמר סגן הרמטכ"ל לשעבר? "זה מזכיר את מה שקרה בארץ אחת באירופה" (כי מאז אסור להגיד באיזו ארץ. זה לא פטריוטי).

ב. להפסיק לירות בתוך הנגמש.

ביבי הוא המטרה. לא גנץ ואייזנקוט ולא לפיד.

ביבי, הוא אבי "קונצפציית נתניהו" של החלשת הרש"פ וחיזוק החמאס.

העיקר עבורו,  לא להחליט ולהישאר בשלטון. נכון, כל כמה שנים יש סיבוב, "נהרגים כמה אנשים" וביבי מדבר על "עמנו" ועל יריביו שהם "לא יהודים", אבל נשאר בשלטון. עוד סיבוב וכנ"ל... עוד סיבוב, עוד סיבוב, עוד פלקט באו"ם. "קונצפציית נתניהו" השתלטה.

מפחיד, אבל הקונצפציה היתה נוחה מדי. שיחררה מהחלטות והתאימה ל"רוח נתניהו". רק כסף ושלטון חשובים (ביבי קורץ. "תאמינו לי, זה חיים די כיפיים"). את השאר פשוט מגלגלים מסיבוב לסיבוב. 

חבר'ה, תעשו טובה. תבחינו בין המפלגות לבין המחאה. בין מיכאל ביטון ואלון שוסטר, לבין גדעון סער בתוך הממלכתי, יש מרחק גדול. גדעון סער היה מתומכי קוהלת, אני משוכנע שהוא לא מתגאה בזה. יאיר לפיד היה שר אוצר אצל ביבי, זה לא היה פרק מפואר... אז עכשיו אני הולך להתעסק בזה?... אבל הם מתמודדים במישור המפלגתי-שלטוני, ולמחאה יש היתרון שהיא משוחררת מכך.

וועדת החקירה? התקשורת מדווחת, שביבי כבר עכשיו מכניס את הפרוטוקולים שלו לכספת! המחאה תיכנס למלכודת הזאת? חבר'ה, חס וחלילה!!! המנהיג עדיין נאחז בהגה ומוביל מאסון לאסון, הוא צריך ללכת.

על המחאה לחשוף את פרצופה של חבורת "הימין על מלא" (צילום דוד עינב)

משמר העמק