הובטח לנו כי ברגע שנעזוב את עזה לא יהיה לתושביה תירוץ להילחם בנו, שכל העולם יעמוד בתור כדי להשקיע בה ושהיא תהפוך לסינגפור. מי זוכר ...

"עזה תהיה סינגפור של המזה"ת". זוכרים? זו הייתה הבטחתו של שמעון פרס ערב ההתנתקות.

המדהים, שהוא אמר זאת 12 שנים אחרי הסכם אוסלו, שבעקבותיו הוא הבטיח: "תמו מאה שנות טרור".

 

העניין אינו פרס. העניין הוא הקונספציה. ניסח אותה יהונתן גפן בתמצית: "רק תצאו מהשטחים ויהיה טוב, הו יהיה טוב, כן".

 

הקונספציה היא, שהסכסוך הוא תוצאת הכיבוש וסיומו יביא לסיום הסכסוך.

זו קונספציה המנותקת מכל הקשר היסטורי של סכסוך שימיו כימי הציונות. מיום שהעם היהודי החל לחזור לארצו, החלו ערביי ארץ ישראל להילחם כדי לסכל את המהלך הציוני. ב-1920 התנפלו הערבים על היישוב היהודי ומאז – זו אותה המלחמה. מלחמה אחת. מלחמת השחרור שלנו.

 

הקונספציה נוסתה בהסכם אוסלו. נוסתה והתנפצה. נוסתה שנית בהתנתקות ושוב התנפצה. בשבת השחורה של מתקפת חמאס, היא התרסקה סופית.

 

ב-1994, ביישום הסכם אוסלו, ישראל נסוגה מהעיר עזה ושאר ערי הרצועה. ב-2005 ישראל נסוגה מהרצועה אל קווי ה-4 ביוני, עד גרגר החול האחרון, עקרה את כל היישובים וגירשה את כל הישראלים, עד הישראלי האחרון וכנבואתו של המשורר מחמוד דרוויש, גם את מתינו לקחנו אתנו.

 

מה הובטח לנו? ברגע שנעזוב, לא יהיה להם שום תירוץ להילחם בנו. כל העולם עמד בתור כדי להשקיע ברצועת עזה ולהפכה לסינגפור. ובראש העומדים בתור – אנחנו. ואם רק  תיירה יריה אחת מעזה, הבטיח שרון, הפעם נוכל להכות בהם ללא רחם, בלי כל המגבלות שהיו לנו כשישבנו שם ועם גיבוי בינלאומי מלא.

***

ראינו. ראינו מה קרה שם אז, ומה קרה מאז. וכאשר הזכרנו איך מאז ההתנתקות חצי ישראל מטווחת ברקטות, ואלפי רקטות שוגרו, התשובה היא: כן, אבל יש פחות הרוגים מכפי שהיה לפניה. כן. גם את זה ראינו. השבוע.

 

למה? למה הם תוקפים אותנו אחרי שנסוגונו? למה הם לא פיתחו את רצועת עזה, אלא הפכו אותה לבסיס תוקפנות וטרור? כי הם לא נאבקים נגד כיבוש של שטח זה או אחר. כאשר הם מדברים על מאבק נגד הכיבוש, הם מתכוונים לתל-אביב ולחיפה. הכיבוש הוא מדינת ישראל. הם מדברים על ה"שיבה", כלומר הם אינם רוצים לחיות לצדנו, אלא במקומנו. ולכן, גם לאחר שנסוגונו לחלוטין הם חינכו, אילפו ואימנו דורות לשחוט יהודים – ילדים, תינוקות, נשים, זקנים. ובשמחת תורה הם מימשו את החינוך שקיבלו.  

 

ישראל אינה יכולה להתעלם מהאיום הדמוגרפי, שמסכן את ייעודה כמדינה יהודית בעלת רוב יהודי מוצק לדורות. לכן, אין להחיל את הריבונות על האזורים המאוכלסים במיליוני פלשתינאים. קיומה של רשות פלשתינאית מפורזת, כאשר יש לצה"ל חופש פעולה בתוכה, זו הדרך הנכונה בעתיד הנראה לעין. זה המצב ביהודה ושומרון מאז מבצע "חומת מגן". זה היה מבצע מוצלח מאוד, אך במבצע זה היה מחדל ביטחוני חמור. אני יכול להעיד עליו באופן אישי. בשלב השני של "חומת מגן" גויסתי בצו 8 לפעולה ברצועת עזה. החטיבה שלי, חטיבת הצנחנים הדרומית, הייתה אמורה להיכנס לציר פילדלפי יחד עם כוחות הנדסה. שעות ספורות לפני שנכנסנו, הפעולה בוטלה. זו בכיה לדורות. אילו בוצע מבצע "חומת מגן" ברצועת עזה, יכולות האויב בעזה היו כדוגמת יכולותיו ביו"ש.

עזה. מאז ההתנתקות חצי ישראל מטווחת ברקטות (התמונה מוויקימדיה)

 

במשך שנים הטפתי ל"חומת מגן" ברצועת עזה, ולהחזרת חופש הפעולה של צה"ל ברצועה. מבצע כזה אינו רלוונטי אחרי אירועי השבוע. כעת יש צורך בפעולה כזו, שהעזתים יראו ב"חומת מגן" קייטנת נופש וספורט. יש להכות בהם מכה שלא נראתה כמוה במזה"ת מעולם. על חורבות עזה ועל חורבות חמאס, אפשר יהיה להעבירה לשליטת הרש"פ, כאשר חופש הפעולה של צה"ל וכוחות הביטחון נשמרים וציר פילדלפי הוא בידי ישראל.

קונספציה נוספת שמתה השבוע, היא הטענה שבמאה ה-21 אין משמעות לשטח ולעומק אסטרטגי. אחרי אירועי השבוע איש לא יוכל לחזור על השטות הזו.

 

כה כתב שמעון פרס, בספרו הגאוני "המזרח התיכון החדש": "מה ערך יש למרחב ולמכשולי הקרקע, שעליהם התבססה תפישת ההגנה הקלאסית – להרים, לנהרות, למדבריות – אם הטיל טס מעליהם בדרך אל היעד שנקבע לו?" אני זוכר נאום שלו, שבו אמר בסרקאזם, תוך לעג יהיר ומתנשא כלפי "אנשי האתמול": "האם הטיל יעצור מעל שמי קיבוץ מרום גולן ויבקש ממזכירות הקיבוץ אישור להמשיך במעופו?" נורא מצחיק. ספר את הבדיחה הזאת בבארי, בניר עוז, בכפר עזה.

 

נסיגה לקווי 4.6.67 ביו"ש, כפי שנסוגונו מרצועת עזה, תהפוך את גוש דן לעוטף עזה 2. המרחק מגבול עזה לאופקים כפול מהמרחק מן הקו הירוק לים. מתקפה כמו זו שחווינו מגבול עזה, לו באה מיו"ש, הייתה מביאה לאלפים רבים של נטבחים בתל-אביב ובנותיה, בפתח תקווה ונתניה.

 

מישהו עוד מעלה היום על דעתו הגנה על מדינת ישראל בכביש 6?

 

ישראל אינה יכולה לוותר על עומק אסטרטגי. הירדן חייב להיות גבולה המזרחי של ישראל, ובלשונו של רבין, בנאומו האחרון בכנסת, שבו הציג את הקווים האדומים שלו במו"מ על הסדר הקבע – "בקעת הירדן במובן הרחב ביותר של המושג". יש להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן רבתי וליישב אותה, וכך הרש"פ תהיה רשות מפורזת אוטונומית, שלא תוכל לסכן את מדינת ישראל.

 

וכעת, אחת המטרה – לנצח במלחמה. ניצחון קטלני שייצרב לדורות בתודעתו של כל אדם במזרח התיכון.