חסר רכיב

לצעוק "הצילו" בלחישה | עזרא דלומי

08/10/2023


מחדל שמחת תורה יתברר כעוד קו פרשת מים בתולדותינו. רק שמפרשה לפרשה, יש פחות מים

 

מזמן האצבע לא הייתה כה כבדה לי על המקלדת. אני מנסה להקיש ומתקשה. קשה לתאר במילים את מה שהתחולל בנגב המערבי ביום הארון ביותר של שמחת תורה; אני מתקשה להבין "מה היה לנו שם" משום שבאמת קשה להבין איך זה קרה לנו, עם כל מכשירי ההאזנה והציתותים של המודיעין שפספסו – עוד יותר מכפי שפספסו במלחמת יום כיפור, לפני חמישים שנה. הרי כאן זו רצועה צרה מתחת לאפנו, לא מדינת ענק. והכי מפחיד שאולי זה קרה לנו בגלל שאנחנו "לא באמת משהו". כלומר, לא מה שסיפרו לנו עלינו, או מה שאנחנו סיפרנו על עצמנו, אלא פחות מזה. לא מחודדים, מדושני עונג ורפים. חבר ששירת באמ"ן במלחמת יום כיפור, אמר שמחדל שמחת תורה חמור בהרבה.

 

שהרי מה שעשתה לנו תנועת החמאס בבוקר שמחת תורה, הוא מעשה דלילה בשמשון: דיברה אתנו מעדנות על יבוא זוזים מקטר עבורה ועל עוד קצת מקומות עבודה בישראל, אך בבוא הרגע, עת נרדמנו  בחיק השקט שהבטיחה, גזזה את מחלפות ראשינו. ואנחנו לא הבנו.  

 

אולי בסוף-בסוף, הניצחון המפואר במלחמת ששת הימים שעודנו מתבשמים מריחו המתאדה, היה מופע חד פעמי, ואילו כל מה שבא אחריו - היוהרה, האלימות, חוסר הסולידריות ומחדלים מעל לעת - הם-הם המצב הנורמלי...

 

האצבע כבדה מלהקליד משום שלא חשבתי כי אצטרך לכתוב על כמה מחבריי – בעשור השמיני והתשיעי לחייהם – ייהרגו כך בתוך ביתם - קיבוצם; על בני הערובה מקיבוץ בארי -  את איילת יקירתי - לוחשים נואשות קריאות לחילוץ מתוך חדר האוכל שאני מכיר; על הגופות הירויות של הצעירים והצעירות משתתפי חגיגית הטבע המזכירות, שלא נדע, ימים רחוקים שלא מכאן. על אם המסוככת על ילדיה מפני הצורר שאורב בחוץ.

 

כדרכה תחקוק תנועת החמאס את מסע הקטל הזה בתולדותיה, תעניק לו לשם מפואר, ותחנך על ברכיו עוד עוללים שיהפכו לשאהידים בסיבוב הבא. קללת עזה לא תוסר מאתנו במהרה. מדוע לא ארזנו אותה בחבילה להחזרה לנשיא סאדאת יחד עם חצי האי סיני. הרי גם אותה כבשנו במלחמת ששת הימים. האם סבבי המלחמה בה הם חלק ממחיר השלום? 

 

הקונצפציה הכוזבת שהכסף יקנה את ליבם של אנשי חמאס, היא קונצפציה של מי שהכסף קונה את ליבו. הכישלון של צה"ל מול עזה, כבודו במקומו מונח, אבל יש לו גם שורש אזרחי: הדרישה לאבטח את תוכניות ההתנחלות של סמוטריץ' ובן גביר בגדה, שדלדלה מאוד את נוכחותו של צה"ל בגזרות האחרות, למשל מול עזה.

 

מחדל שמחת תורה יתברר כעוד קו פרשת מים בתולדותינו. רק שמפרשה לפרשה, יש פחות מים.

הקריאות הנואשות של החברים הנחבאים בחדריהם, בדידותם, תחושת חוסר האונים בביתם שלהם, הפחד מהמוות, ההצלה שציפו לה לשווא, עוד יהדהדו לרעה בתולדות מדינת ישראל.

 

באחת מסרטוני הטיקטוק שפרסמה תנועת החמאס, נראתה אם חובקת את שתי בנותיה בזרועתיה, כשהיא נגררת על ידי אחד החוטפים. "נכון שלא יהרגו אותנו?" שאלה הילדה את האם. "נכון, נכון, לחשה האם" והוסיפה ללכת. לרגע דימיתי שאנחנו באירופה, בימים אחרים, לא בגבול רצועת עזה כיום.    

 

 

פגיעת רקטה על בית בראשון. ההצלה בוששה לבוא (מתוך ויקיפדיה)

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

דפים לוח אלקטרוני

נמצאו 0 תוצאות
הוספת דף
חסר רכיב