שלושה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים | אודי פלד
האם קיימת מדינה שאינה מדינת כול אזרחיה, דהיינו: ששייכת רק לחלק מאזרחיה?
אינני יודע אם זוהי הבמה המתאימה, אבל ברשותכם, שלוש שאלות לגבי "ביטויים" נצחיים/אקטואליים:
"מדינה יהודית" – כך נאמר במגילת העצמאות: "לפיכך... ובתוקף זכותנו הטבעית... מכריזים על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל." "מדינה יהודית", מהי המשמעות/כוונה?
# מדינה בה שלטת הדת וההלכה היהודית, הדינים והמשפטים...
או
# מדינת היהודים (הרצל) מדינת הלאום של העם היהודי, דהיינו: העם היהודי על כול חלקיו: דתיים אורתודוכסים...
חילונים גמורים... וכול מה שביניהם.
במשפט קודם וצמוד להכרזה הנ"ל נאמר: "... זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככול עם ועם... במדינתו הריבונית."
על פניו – מהקשר הדברים – המונח מדינה יהודית בלשון מגילת העצמאות, מתייחס ללאומיות ולא לדת. "להיות ככול עם ועם" – דהיינו, לנתק (לצורך עניין זה) את עובדת היות "יהודי" – דווקא שלא "כמו כול עם ועם", כורך יחדיו דת והשתייכות אתנית.
פעם, באחד מביקוריי הרבים בסין, שאל אותי המארח (סיפור אמיתי): "אתה יהודי נוצרי, או יהודי מוסלמי?"
נו... לך תסביר לו. נכון, המונח "יהודי" כורך דת וקבוצה אתנית יחדיו, אבל אין פרוש הדבר שיהודי שאינו מאמין בקב"ה חדל מלהיות יהודי.
גם אם הציונות היא בעיקרה תנועה לאומית ולא תנועה דתית, אין הדבר סותר שאיפה לקיים את מדינת הלאום של העם היהודי על פי הכללים, המסורת, התרבות, הערכים... של היהדות. להיפך!!! גם ציונים יהודים שהם חילונים גמורים שואפים לקיים את אופייה היהודי של מדינת ישראל (כן, כולל גם תמיכה מלאה ב"חוק השבות").
"מדינת כול אזרחיה". בפי מי שמתקראים "ימין", נחשב צירוף מילים זה כביטוי של נאצה ממש. ומצד שני... האם קיימת מדינה שאינה מדינת כול אזרחיה, דהיינו: ששייכת רק לחלק מאזרחיה?
והנה, באותה מגילה חשובה מצאנו גם: "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות... לכול אזרחיה בלי הבדל...". "לכול אזרחיה" או רק לחלק – אפילו רוב – אזרחיה?
נראה שהפירוש היחיד היכול (אולי) ליישב את התמיהה הנ"ל הוא בלבול מסוים בין מעמד האזרחות ומעמד התושבות. דהיינו, אין כוונה לומר שיש להפלות בין מי שהם (כבר) אזרחים (את המלה "אפרטהייד" הס מלהזכיר), אלא שדווקא על מנת שלא להפלות בין אזרחים, יש להימנע מלהקנות אזרחות ל"כול אחד".
דהיינו, אוכלוסיית המדינה תתחלק ("בגדול") לאזרחים (שייתכן ולאחר הסיפוח המיוחל יהפכו למיעוט) ולתושבים. היהודים יקבלו אזרחות, ומי שאינם יהודים יהיו "גרים תושבים", שיש כמובן להתייחס אליהם בכבוד, אבל ברור שזכויותיהם פחותות, כגון שאינם בעלי זכות בחירה לכנסת ישראל... וכו'. (מי אמר "דמוקרטית").
"חוק יסוד". גם זה ביטוי שנגה לאחרונה על עולמנו באור גדול. ואכן, כול מבנה ראוי לו שיעמוד על יסוד... יסודות איתנים. אבל אם ביסודות עסקינן... מדוע אנחנו/הם עוסקים באובססיביות שכזו דווקא בגוון הטיח או צבע המשקופים.
עד כאן שלושה, והארבעה – מהו דיבּוּק?
מצאתי בגוגל כדלקמן: "דיבוק הוא כניסה של רוח שלא מצאה את מקומה בעולם העליון והיא נרדפת על ידי מלאכי חבלה המציקים לה, והיא מנסה למצוא מפלט בתוך גופו של אדם חי. בהיסטוריה היהודית קיימות עדויות רבות על דיבוקים שהציקו לאנשים שבהם "השתכנו" והוצאו על ידי תפילות..."
האם ייתכן שגם בהיסטוריה של זמננו ממש אנו עדים להיות דיבוק נכנס באדם? ובכן, אינני יודע... אבל אם כבר מקיימים התקהלות תפילה בכיכר העיר (עם או בלי הפרדה), אולי כדאי להוסיף "בהזדמנות זו", גם תפילת זעקה מול שמיים וארץ "דיבּוּק צא!!!"
התפללו: "דיבוק צא"! (הדבוק בקרב היהודים, מאת ליליאן. מתוך ויקיפדיה)
ישראל היא מדינת כל אזרחיה
שהרי כולם חיים תחת אותם חוקים וזכאים לבחור לכנסת. יחד עם זאת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, שיכול להישמר רק אם היהודים ישמרו על הרוב.