על מזכ"ל התנועה הבא לחזק את המהות הקואופרטיבית של  הקיבוצים, תוך ייזום השקעה תנועתית, שפירותיה ישמשו לרווחה ציבורית וליצירת סף הכנסה שוויוני הולם לכל משפחה

המעבר במרבית הקיבוצים מאורחות חיים של קיבוץ שיתופי לאורחות חיים של "קיבוץ מתחדש", היה בלתי נמנע בהתייחס לתהליכים חברתיים ופוליטיים אשר עברו על החברה בישראל מאז עלה הליכוד לשלטון ב-1977, שהשפיעו גם על הקיבוץ וחבריו.

בפועל התרחש אירוע שינוי ספורדי בכל קיבוץ וקיבוץ: הופרטו הכנסות היחידות המשפחתיות, תוך צמצום הזיקה לרעיונות סוציאל דמוקרטיים והקואופרטיביים של שיתוף ושוויון; תקציב המחייה השוויוני והבלתי תלוי בהכנסות האישיות הומר לעיסוק תלוי הכנסה גבוהה, תוך שהקיבוץ מבטיח  תקציב קיום הולם (תק"ה) למשפחות אשר הכנסתן השוטפת אינה מכסה צרכי מחיה נורמטיביים.

כדי לצמצם את אי השוויון בין המשפחות בקיבוץ המתחדש הונהג מיסוי קהילתי פרוגרסיבי שנועד למימון סבסוד של מחירי השירותים לכל החברים,  בדומה לתפיסה הסוציאל דמוקרטית הנהוגה במדינות סקנדינביה.

***

בהתייחס למשך התרחשות תהליך השינוי – כשלושים שנה - ניתן להצביע על הצלחות בצד כשלים בהטמעתו בקיבוצים השונים:

א. התאוששות דמוגרפית במחיר קיטון בשוויון

הסרת חישוקי הקיבוץ המשותף הניעה התאוששות דמוגרפית – משפחות בנים וצעירים אחרים הצטרפו אל היישובים-קיבוצים במגוון סטטוסים: תושבים בשכונות הרחבה, חברים בעצמאות כלכלית; הצטרפות לחברות מלאה. לתהליך קליטת חברים חדשים בקיבוצים מתחדשים מתלווה לחץ לעיקור המיסוי הפרוגרסיבי הקהילתי על ההכנסה המשפחתית, והסתפקות במיסוי אחיד נמוך לכל משפחה, תהליך שיוביל לגידול בפערי ההכנסה.

ב. שיבוש מנגנון רשת הבטחון

רשת הבטחון נועדה להתבסס על עיקרון איזון הכנסות - העברת הכנסה מ"משפחות עשירות" למשפחות "מעוטות הכנסה" כמקובל בכלכלות סוציאל דמוקרטיות. בפועל היא צומצמה למנגנון של מתן "צדקה לעניים" אשר מצליחים לשכנע את רשויות הקיבוץ כי אינם יכולים לפרנס את משפחותיהם משכר עבודתם. מושג רשת הביטחון תורגם אפוא למושג: "תרומה לעניים".

ג. פנסיית מינימום

הפרטת הכנסת המשפחה חייבה את הקיבוץ להקצות חסכון פנסיוני פרטני לחברים ותיקים אשר חיו את רוב שנותיהם בקיבוץ השיתופי, ובעבודתם יצרו את נכסיו. מחלוקות על גובה גמלת הפנסיה הובילו להקמת ועדה בחסות הכנסת אשר קבעה את גובה פנסיית המינימום בקיבוצים – 40% מן השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי. זהו רף נמוך שאינו משקף את הנכסים הכלכליים אשר החברים יצרו במשותף בחייהם.

ד. דלדול הנכסים המשקיים המניבים    

הפרטת ההכנסה המשפחתית הובילה לצמצום תעסוקת חברים בענפי התעשיה והשירות בקיבוץ, והעדפת עיסוקים מתגמלים מחוץ לו. בקיבוצים רבים הפכו ענפי התעשיה לאחזקות משותפות עם יזמים חיצוניים אשר רכשו חלקים משמעותיים מנכסי התעשיות והפכו לבעלי השליטה. קיבוץ אשר מכר את מרבית אחזקותיו במפעליו הפך במקרים רבים ל"שותף זוטר" המצפה להסכמת בעל השליטה לחלוקת דיבידנד מרווחי האחזקה.

ה. שינוי תודעתי

ספורדיות תהליך השינוי בקיבוצים השונים הניב התנתקות מרעיונות סוציאל דמוקרטיים - התנתקות המגלמת סכנת התפתחות הוויה ליברטיאנית, המצמצמת את המעורבות החברתית ציבורית בהנהגה ובניהול, ומקדשת את זכויות הפרט להתעשר, בהתעלם מנורמות של שיתוף ושוויון ("לא תחסום שור בדישו").                                                                          

ו.  הוויה ליברטריאנית קפיטליסטית

ההוויה הקפיטליסטית ליברטיאנית דומיננטית כיום בגדולת שבדמוקרטיות: ארה"ב אוסטרליה, קנדה ובריטניה. במדינות אלו בולט קיומו של אלפיון עליון שהונו צומח במכפילים עולים ביחס לזמן, בצד אי שוויון זועק – מחסור בקרה כ-50% מן האזרחים ועוני בקרב כ-20% מהם.

המפלגה הדמוקרטית בארה"ב – הדוגלת בצמצום אי השוויון, תוך מיסוי העושר הגדול לצורך מימון רווחה ציבורית ותשלומי העברה ליצירת סף רווחה הוגן לכלל האזרחים, אינה מצליחה לגבור על בעלי ההשקפה הליברטריאנית בקרב הרפובליקנים השוללים כל מעורבות מדינתית לצמצום הפערים בטענה שהן "נוגדות את טבע האדם ומחבלות בצמיחה הכלכלית".

ז. יתרון הסוציאל דמוקרטיה

גישה זו מתעלמת מהישגי היוזמה, המימון וההשקעה הממלכתית האדירה בעת הנשיא ג.פ. קנדי בחקר החלל, אשר תרמה רבות לקידום האנושות בתחום המחשוב וטכנולוגית הייצור. גישה זו גם מתעלמת מנזקי היזמות הפרטית למרחב בו אנו חיים – כדור הארץ - בזיהום אוויר, גידול אפקט החממה והרס נכסי טבע, בלא תשלום או מיסוי לכיסוי ושיקום הנזק. 

בישראל הקטנה, כמו ארה"ב, שולטת התפיסה הליברטריאנית, שמובילה לפערי הכנסה ומשבר חברתי כלכלי גובר, חרף הצגת נתוני מקרו כלכליים נסבלים. מנגד, במדינות צפון מערב אירופה - במיוחד במדינות סקנדינביה ובנלוכס – מתקיימת מדיניות סוציאל דמוקרטית הפועלת להגדלת רווחה נגישה לכל, הקטנת אי השוויון תוך מיסוי פרוגרסיבי והפניית פדיון המס למימון רווחה שוויונית. במקביל יש מאמץ ממלכתי משמעותי לצמצום אפקט החממה וזיהום האוויר.

מדינות דמוקרטיות אלו ממוקמת בצמרת ההישגים הכלכליים החברתיים והאנושיים המתועדים בפרסומי ה-OECD. מאז מהפך 1977 מדינת ישראל מתרחקת מן התפיסה הסוציאל דמוקרטית תוך נפילה חופשית אל הקו הליברטיאני. כשלכך מתלווה פוליטיקה לאומנית, דתית וגזענית של המבקשים לנשל את העם הפלסטיני מזכותו למדינה לצד מדינת ישראל, ולהפוך את ישראל למדינת "בנטוסטאנים" נוסח דרום אפריקה בעבר.

ח. חיזוק המהות הקואופרטיבית

מציאות ליברטריאנית עלולה לדרדר גם את היישובים הקיבוציים להוויה של כפרי שינה המאופיינים בפיחות עד איון הקשר הכלכלי והחברתי בין משפחות החברים, פרימת היחד והערבות ההדדית. על החרדים לקיום הקיבוץ להיות ערים לתופעות הקיטוב הכלכלי המתרחשות במושבים לנוכח התפוררות התשתית הקואופרטיבית אשר עליה התבססו המושבים.

על המזכ"ל  אשר ייבחר בראשית שנת 2024 וההנהגה אשר תקום לצידו,  לגבש תכנית פעולה אשר תחזק ותייצב את המהות הקואופרטיבית הסוציאל דמוקרטית של היישובים הקיבוציים, תוך ייזום השקעה מניבה כלל קיבוצית שפירותיה ישמשו לרווחה ציבורית וליצירת סף הכנסה שוויוני הולם לכל משפחה בכל יישוב קיבוצי בישראל.

מיזמים כ"משק אנרגיה" המפתח ומייצר אנרגיה ירוקה, לצד מיזמים נוספים שאינם עתירי עבודה זולה, עשויים להוות בסיס ליוזמה כזו. השאיפה להיות מגדלור לעם ישראל לא תתרחש בלי הגשמה עצמית, "ואידך זיל גמור". התארגנות משותפת מחודשת של הקיבוצים במתווה כזה עשויה להוות דוגמה להתארגנות קואופרטיבית שוויונית נרחבת של ציבורים בישראל.