הערבות ההדדית קורסת: ב-55% מהקיבוצים המופרטים כבר אין מס פרוגרסיבי והאחוז הזה הולך וגדל; עניים כעשירים, משלמים מיסי גולגולת אחידים. ממיסוי סוציאל דמוקרטי, עברנו למיסוי נאו ליברלי

פתיחה:

במחקר שסיימתי לפני כחצי שנה, מסקנתי היתה שבין השנים 1985 ל-2005 התחולל מהפך בזיקת התנועה הקיבוצית: היא הפכה מחברת רווחה לחברת שוק. תחום המיסוי בקיבוץ מאפשר לבחון את תקפותה של טענתי זו ששותפים לה גם חוקרים אחרים.

***

דרך חקירה מה עומד מאחורי התפישה הכלכלית הניאו ליברלית - שמשנות ה-80 של המאה העשרים הפכה להגמונית בישראל, ותפשה את מקומה של התפישה הסוציאל דמוקרטית - ניתן להבין את השפעת הניאו ליברליזם הישראלי, על תפיסת המיסוי בקיבוץ המתחדש; את הגישות השונות של שתי תפישות אלו בנוגע למיסים, ומה קורה בעניין זה בתנועה הקיבוצית. 

הנאו ליברליזם בישראל, ותפישת המיסוי

החל מעלית הליכוד לשלטון ובעיקר לאחר תוכנית הייצוב של שנת 1985, שאותה הוביל שמעון פרס מהמערך, ישראל בחרה במודל ליברלי שמרני אמריקאי, המעדיף יציבות פיננסית ונטל מס נמוך, כך שההוצאה החברתית אזרחית בה נמוכה - והעוני רב.

מודל זה מקדש נטל מס נמוך מאוד מהתוצר (כ-25%), כשמשקלה של ההוצאה הציבורית נמוך והדגש מושם על הפחתת מיסים במדרגות המס העליונות (מס פרוגרסיבי), שתיצור כלכלה בריאה על פי התפיסה הניאו ליבראלית, בהעניקה תמריצים ראויים לפעילות יזמית.

יורם גבאי מי שהיה ממונה על הכנסות המדינה בין השנים 1989-1995 כותב כי ב-2016 מדינת ישראל היא כמעט חיקוי מלא, אם כי צנוע, של המודל האמריקאי. משקל ההוצאה הציבורית, האזרחית והחברתית נמוך ודומה לזה שבארה"ב, נטל המס בהתחשב בהוצאות הביטחון נמוך, והיציבות הפיננסית מרשימה.

לעומת זאת מדינות סוציאל דמוקרטיות אירופיות שומרות על נטל מס של 45-40 אחוזי תוצר, ומיישמות את הרעיון של מדינת רווחה מודרניות, המנהלת מערכות של רפואה וחינוך ציבוריות (כולל אקדמי), קצבאות נדיבות (כולל פנסיות), דיור ציבורי וכדומה.

המודל הסוציאל דמוקרטי האירופי מכיר בכך שנטל מס גבוה פוגע אולי ביעילות ובצמיחה ואף מנפח מחירים ועלויות, אבל הוא מעריך ששוויון ההזדמנויות שניתן לציבור בתחומי החינוך, הבריאות והקצבאות יוציא לשוק העבודה כוחות מקצועיים טובים, שיתרמו לצמיחה.

ד"ר רונן מנדלקורן מאוניברסיטת ת"א, שעוסק במחקר כלכלי-פוליטי של הניאו-ליברליזם בישראל,סבור שהמדיניות הכלכלית הניאו ליברלית חלקה מחדש את פירות הפעילות הכלכלית במדינת ישראל. משנות ה-80 ואילך הצטמצמה הפרוגרסיביות של מערכת המס בישראל באופן דרמטי ועימה הצטמצמו גביית המיסוי בכלל והמשאבים שעומדים לראשות הממשלה לשם אספקת שירותים ציבוריים.

מדיניות זו הובילה לעליה דרמטית באי השוויון, בעוני, ובחוסר הביטחון הכלכלי חברתי של מעמד הבינים והמעמדות הנמוכים בישראל. השגשוג היה לנחלתם של שכבה חברתית דקה.

דוח ועדת טרכטנברג שהקימה ממשלת נתניהו לאחר המחאה החברתית של שנת 2011 קבעה שבעשור בין 2000-2010, חלו תמורות משמעותיות במדיניות המס בישראל שבאו לידי ביטוי בעיקר בהפחתות במיסוי הישיר וכי על מערכת המס להיות יותר פרוגרסיבית כדי להקטין את האי שוויון.

"הנשארים מאחור" בקיבוצים

על פי סקר דעת קהל של פרופ' מיכל פלגי ואליאט אורחן משנת 2021, בשנים האחרונות ישנו שיפור במצב הכלכלי ובשביעות הרצון בקיבוצים ואפשר לציין בסיפוק את הרוב הגדול "המסודר". אלא שישנו מיעוט משמעותי של 20%-25% ש"נשאר מאחור".

דני זמיר מהמכון לחקר הקיבוץ טוען שהפער בין שתי הקבוצות בקיבוצים הוא מרשם למתחים. במשבר כלכלי או אקלימי, העומס על המערכות הקיבוציות גדל ומשאביהן עלולים להצטמצם. שחיקה של מערכות הרווחה ושל הערבות ההדדית בקיבוץ, עלולה להכביד במיוחד על אלה שמצבם הכלכלי פחות טוב. בתנאים כאלה, מחויבות נמוכה לקיבוץ, אי אמון וניכור עלולים להביא לקונפליקטים רציניים ולכן יש לשאול האם ישנה מחויבות של הקיבוצים ושל הקיבוצניקים, כלפי "הנשארים מאחור" ומה ניתן לעשות בנושא הזה?

דלדול במיסי האיזון 

במרבית הקיבוצים לאחר השינוי והמעבר לקיבוץ מתחדש, הוחלט על שלושה סוגי מיסים:

מס מוניציפאלי, מס קהילה, שניהם "מיסי גולגולת" אחידים, ומס איזון פרוגרסיבי, שנועד לממן ולכסות חלק מפעילות הקהילה, ולמתן את הפער בין הכנסות החברים, ששכרם גבוה לאלה ששכרם נמוך ובכך לחזק את הערבות ההדדית.

יצוין כי מרבית הקיבוצים המתחדשים הפעילו בראשית השינוי שיטת מיסוי גבוהה הקרובה לנהוג במודל הסוציאל דמוקרטי ובהתאם לשכרם שך החברים.

סקר מדצמבר 2022 שערכו ד"ר שלמה גץ וחנה גולדמברג, חושף כי המיסוי הפרוגרסיבי בוטל ב-55% מהקיבוצים, והוחלף במס אחיד, בעוד ב-45% מהקיבוצים המס הפרוגרסיבי ממשיך להתקיים  עם פערים בגובהו הקיבוצים. מסקנתם היתה, שהמיסוי הפרוגרסיבי הולך ונשחק ואף צפוי להתאפס.

בעצמי בדקתי שלושה קיבוצים שעברו השינוי. בראשון שעשה את השינוי בנובמבר 2022  מס פרוגרסיבי גבוה, המגיע לשיעור מקסימלי של 25% מהשכר. מס הקהילה האחיד הוא גבוה.

הקיבוץ השני עבר את השינוי לפני כשבע שנים. התקיים בו בתחילה מס  פרוגרסיבי, או מס איזון גבוה בהתאם למדרגות מס, ומיסי קהילה מוניציפאלי אחידים. המטרה היתה להגביל את פערי השכר ליחס של 2 ל-1. בקיבוץ זה החלה שחיקה בגובה המס והיום יש לחץ כבד להקטין את המיסים האחידים ואת גובה מס האיזון בפרט.

הקיבוץ השלישי עבר את השינוי לפני כ-20 שנה ובחלוף עשור ביטל את מס האיזון הפרוגרסיבי והותיר את מס הקהילה בלבד.

בנתחנו את מצב המיסוי במרבית הקיבוצים המתחדשים כיום, נגלה כי הפגיעה במס האיזון מובילה להגדלת הנטל על בעלי ההכנסה הנמוכה שתצטמצם עוד יותר, בעוד מקבלי השכר הגבוה ישלמו פחות מס, הכנסתם הפנויה תגדל ועמה גם הפער מבעלי השכר הנמוך.

לסיכום:

נושא שיטת המיסוי בקיבוץ המתחדש יכול להעיד כיצד תופסים אותו חבריו. האם הוא "קיבוץ רווחה", אשר יונק עדיין מן התפיסה הסוציאל דמוקרטית ומטיל מס פרוגרסיבי על בעלי ההכנסת הגבוהות כדי להקטין את הפערים ככל האפשר, ברוח במודל הסקנדינבי?

או האם שיטת השינוי אמצה את המודל הנאו ליברלי, קרי פחות מס על בעלי השכר הגבוה, או ביטולו בכלל כדי לשמר את הפערים בינם לבין בעלי השכר הנמוך ואף להרחיבם.
גם ממצאי הסקר בתחום המיסים בקיבוץ המתחדש מאשרים את ההערכה השינוי באורחות חייו משתלב בתופעה כלל-עולמית וישראלית של התרחקות וניכור מהמשטר הסוציאל-דמוקרטי ומרעיון מדינת הרווחה והסדריה, ואימוץ הנאו ליברליזם ומשטר ההפרטה שנעשו להגמונים במערב ובישראל.

ד"ר דורון נדיב הוא חוקר במכון לחקר הקיבוץ וחבר משמר העמק.המאמר מבוסס על הרצאה (12.22) לזכרו של פרופ' מנחם רוזנר, ביום השנה ה-5 למותו.

מה פתאום לשלם מס פרוגרסיבי? איור אדר אביעד