הרעיון לתגמל מורים על הצטיינות מבטא תפיסת עולם זרה שלפיה רק באמצעות שכר ועונש מגיעים להישגים

לקראת פתיחת או אי פתיחת שנת הלימודים תוכניות האקטואליה, עסקו כמובן באיומי השביתה במערכת החינוך. האזנתי לראיון עם הממונה על השכר במשרד האוצר. מעבר ל-BLAME GAME המסורתי, כלומר הטלת האחריות למצב על המורים, הוא הסביר כי חלק גדול מהמחלוקת איננו על סך הכסף שהאוצר יעביר, אלא על דרישתו, ליצור מבנה שכר שיוכל לתגמל מורים על הצטיינות, דרישה שארגון המורים מתנגד לה בתוקף. שר האוצר סמוטריץ אף הביא הוכחות לחיוניות הצעד דרך היכרותו עם אנשי הוראה ממשפחתו.

לדעתי, הכיוון הזה הוא קטסטרופלי למערכת החינוך הפגועה קשות גם ככה.

הגיוני, שמשרד החינוך יקבע או לפחות יהיה מעורב, בסכומי הכסף שיעברו לתשלום המשכורות. אבל, אופן ההעסקה, צריך להיקבע רק על ידו. השאלה מה יוצר מוטיבציה ללמד, מה יהיו השלכותיה על המערכת כולה, צריכות להיות עניין פנים משרדי. מאחורי הדברים עומדת כמובן השקפת עולם ניאו ליברלית דתית, המניחה שיש רק מנגנון מוטיבציה אנושי אחד – שכר ועונש כספי - ללא קשר לתחום או למקרה.  

ידוע שאנשי האוצר סוגדים למולך השכר והעונש כבר עשרות שנים, ללא קשר למציאות החברתית הכלכלית המתהווה. גם ידוע שהשר סמוטריץ, גדל על ברכי הליברטריאניות האמריקאית הקיצונית שייבא אלינו פורום קהלת מלב השמרנות האמריקאית והוא סוגד לתפיסה זו.

עם זאת הדהימה אותי העובדה שבשום שלב, המראיינים, שכן ניסו לאתגר את אנשי האוצר לגבי טיב המדיניות, לא שאלו, מי שמכם? איך יתכן, שאת אופן ההעסקה של אנשים במערכת מסוימת, לא יקבע אנשי המקצוע של המערכת?  מדוע אנשי התקשורת העוסקים בתחום חפים מכל הבנה בסוגיה והשלכותיה.

אומר בצער כי אם הנושא הזה היה עובר לשיקולו של משרד החינוך נראה שהוא היה מקדם את אותה מדיניות של שכר ועונש, אם לשפוט לפי מינויה של אביטל בן שלמה, מארגון קהלת למשנה למנכ"ל. ועדיין, זהו איננו נושא שמשרד האוצר או גורם אחר מחוץ למערכת החינוך אמור להחליט לגביו.

מורה בכיתה. מה יוצר מוטיבציה ללמד? (צילום מאתר הסתדרות המורים)