כדור הארץ הוא אכן גדול, אבל הכל יחסי. הפלנטה שלנו בהחלט סופית, היא בהחלט בעלת מגבלות של משאבים ושל יכולת נשיאה

כשלימדונו על ערכים ועל חשיבותם כעוגנים אשר לאורם מתנהלת חברה, הסבירו לנו שחברה בריאה צריכה כלים כאלה על מנת לשמור על לכידות, שבעזרתה ניתן לשמר את כוחה ויכולתה להתמודד עם אתגרי החיים. חברה מלוכדת היא חברה בריאה וחזקה אשר סיכויי שרידותה גבוהים יותר, כיוון ששיתוף פעולה מאפשר לה לעמוד אל מול האתגרים השונים באופן הרבה יותר אפקטיבי מאשר במצב של פילוג. את העקרונות הבסיסיים האלה לומדים כל ילד וילדה בביה"ס ולאורך ניסיון החיים. הערכים עוזרים לנו לקבוע מה טוב ומה רע, מה שמוביל למה מותר ומה אסור, אילו פעולות הן ראויות ואילו הן פסולות. בתוך כך אנחנו למעשה מעצבים את עולמנו.

סולם הערכים שלנו

לימדונו את ערך הרעות כבסיס לתמיכה ועזרה הדדית, פיזית ונפשית, כי אנחנו, בני האדם, יצורים חברתיים השואבים עוצמות בלתי רגילות מתוך קשרינו החברתיים.

לימדונו את ערך היושרה כבסיס לאמון בכל מערכת יחסים בריאה, אשר ללא נוכחותה אין דרך לקיים קשרים יציבים וחזקים.

לימדונו את ערך האדיבות אשר גם הוא מחזק את הקשרים הבין אישיים ומכאן את החברה.

לימדונו את ערך האחריות, כי הרי חברה אשר היכולת של פרטיה לסמוך האחד על השנייה גם הוא מצרך חיוני בחברה בריאה.

לימדונו את ערך החמלה, כי סביבה בה אין את היכולת להביע הזדהות ולהגיב לכאבו או לצרתו של האחר מובילה לניכור ולחולשה חברתית.

לימדונו את ערך הצדק, ערך מורכב מפני שהוא תלוי מאוד בעיני המתבונן. למרות המורכבות, במידה ומתאמצים, ניתן במקרים רבים להגיע להסכמות, כי ככל שמסתכלים על סוגיה מסוימת בזווית רחבה יותר, כך קל יותר לפשטה ולהבין מה נכון יותר.

לימדונו את אחד הערכים הנעלים ביותר, יש אומרים העולה על כולם והוא ערך קדושת החיים, כלומר, החיים הם מעל לכל. אין דבר חשוב מהחיים עצמם ולכן כל מה שיסתור ערך זה - מתבטל. ביהדות ישנם מספר מצומצם של מקרים שהם בבחינת "ייהרג ואל תעבור", שחרף קדושת החיים מתירים לפגוע בהם: שפיכות דמים, איסור עריות, איסור עבודה זרה ובעת מלחמה על ישראל יש למסור את הנפש על קידוש השם.

כמובן שאין ערך שהוא מוחלט; ערך אחד יכול להתנגש בערך אחר, מה שמוביל למחלוקות ודיונים בין קבוצות שונות בחברה, דבר טבעי ובריא המאפשר הגעה לאיזונים שיהיו נכונים. לעיתים מחלוקות כאלה מייצרות חילוקי דעות קשים וחריפים. הימשכותם לאורך זמן ובעצימות גבוהה, יכולה להוביל להיחלשותה של החברה, כפי שכולנו חווים לאחרונה בישראל.

הערך המשפיע על חיינו

רשימת הערכים השונים היא ארוכה ומשתנה בין קבוצה לקבוצה ואפילו בין אדם לחברו אך ישנו מושג אחד שבחברה המודרנית הפך לערך מוביל, לערך כל כך גבוה בסולם הערכים שהוא למעשה, מבלי ששמנו לב, גובר גם על ערך החיים עצמם הלא הוא ערך הנוחות. על הערך הזה לא למדנו בבית הספר, הוא איננו ערך שעליו מדברים בתנועות הנוער ובשיחות עומק על חברה והערכים אשר רצוי שיובילוה. איך שלא נסתכל על זה, הנוחות הפכה למצפן, הנוחות מובילה כל אחד ואחת מאיתנו בחיי היומיום ולאורה אנחנו מקבלים החלטות אישיות וחברתיות, גם אם מדובר בהחלטות אשר מובילות לפעולות אשר פוגעות בחיים.

 זיהום חופים. שימור סביבת חיים בריאה - ערך עליון לשימור החיים (צילום: ויקימדיה)

המדובר בפעולות קטנות כגדולות כמו השימוש בכלים חד פעמיים, כמו נסיעה ברכב פרטי למרחקים קצרים, או ארוכים במקום תחבורה ציבורית, טיסות לחופשות קצרות או ארוכות, השימוש במזגנים, אכילת מזון מעובד כי זה קל ונוח, בניית עוד ועוד כבישים, עוד ועוד מרכזי קניות על חשבון שטחים פתוחים, כריתת עוד ועוד יערות כי לאכול בשר זה כייף וקל, קנייה של בגדים חדשים בתדירות גבוהה כי זה כייף ונוח, החלפת רכב כל כמה שנים, החלפת מכשירי חשמל לחדשים בתדירות גבוהה כי מייצרים אותם עם מנגנון שבר מובנה וגם כי זה פשוט קל לקנות חדש, שימוש בקוטלי עשבים וחרקים בבית ובתעשייה כי זה מאוד קל ונוח. למעשה פעולות רבות בחיי היומיום נאספות לאורח חיים אשר נסוב סביב הנוחות, גם אם היא מובילה באופן ישיר או עקיף לפגיעה בחיים בכלל ובחיי אדם בפרט. אנחנו כ"כ מושקעים באורח החיים הזה שאיננו מעזים לשפוט אותו.

כולנו למעשה משועבדים לשיטה קלוקלת שאחת הרגליים המרכזיות שלה היא כלכלת הצמיחה הדורסנית וההרסנית, כלכלה שדבר אחד בלבד מנחה אותה ומוביל אותה – צמיחה. כל דבר אחר או שמשרת את הצמיחה או שלא ישרוד. כלכלה אשר משרתת את בעלי ההון וכולנו נתיניה.

 

נזקי כלכלת הצמיחה

כלכלת צמיחה מבוססת על העיקרון של צמיחה אין סופית של מינימום 2-3% בשנה. מה שאומר שמדי 23 שנה הכלכלה מכפילה את עצמה! מדי 23 שנה אנחנו מייצרים כפול ממה שייצרנו בתקופה הקודמת, מדי 23 שנה אנחנו צורכים כפול ממה שצרכנו לפני, בתחבורה, בתעופה, בתיירות, במכשירים שונים ומשונים, בבניה על חשבון שטחים פתוחים וכן הלאה וכן הלאה.

בכל שנה אנחנו צריכים לעבוד קשה יותר בעבור אותם דברים שצרכנו בשנה הקודמת.

נולדנו וגדלנו לתוך פרדיגמה שגויה; לתוך תפיסה שהעולם הוא גדול ושאפשר וצריך להוציא ממנו ככל שניתן לטובת חיים "טובים יותר", לטובת חיים נוחים יותר, לטובת עוד ועוד, כי אף פעם זה לא מספיק, תמיד אפשר לשפר, תמיד אפשר וצריך עוד, מכל דבר.

בתקופה האחרונה התמונה הולכת ומתבהרת באופן שכבר קשה להתעלם ממנה, כדור הארץ הוא אכן גדול, אבל הכל יחסי. הפלנטה שלנו בהחלט סופית, היא בהחלט בעלת מגבלות של משאבים ושל יכולת נשיאה, כאשר חורגים מיכולתם של המערכות האקולוגיות והאקלימיות לפעול באופן מאוזן ותומך, עבור כלל החיים שהתפתחו ושגשגו תחת המערכות המתפקדות האלה, המציאות משתנה.

אם לא נצליח ונשכיל לעשות הכל בכדי לשמור על המערכות האקולוגיות והאקלימיות בתפקוד כפי שהכרנו עד כה, הן תעבורנה לתפקד במצב מאוזן אחר, כי החיים נמשכים כך או כך, אך האיזון החדש הזה, בסבירות גבוהה, יפגע ביכולת של בני האדם לשגשג.

למה? כי התפתחנו לתוך סביבה מסוימת מאוד, פיזית ונפשית. היא מספקת לנו אוויר נקי, מים נקיים, טמפרטורה בתוכה אנחנו יודעים להתנהל ולגדל מזון מזין וכן הלאה וכן הלאה.

כולנו חיים בתוך אורגניזם אחד, כולנו חלק מהביוספרה אשר מתפקדת כמו גוף האדם עם תת מערכות שכולן קשורות זוז בזו. אם מערכת אחת מזייפת אז עדיין ניתן להתמודד ולהמשיך לתפקד, אך ככל שעוד ועוד מערכות מזייפות, האורגניזם כולו נחלש. בני האדם אינם מתקיימים בחלל ריק, בני האדם כמו כל יצור חי צריכים מערכות תמיכה.

אנחנו בשלבים מתקדמים של פגיעה במערכות התמיכה האלה.

     

עלינו לשנות פרדיגמה, לא פחות מכך.

להבין שנוחות היא לא ערך!

שימור סביבת חיים מתפקדת, בריאה ואיתנה היא הערך העליון בכדי לשמר חיים.

***

הדברים האלה נכתבו מתוך כאב וחשש גדול, בכדי לעורר חשיבה רצינית על התנהלותנו בעולם הזה ועל הכיוון אליו אנחנו מתקדמים, בביקורת על ההתנהלות של החברה האנושית כולה ולא על הפרטים שבה. הדברים מגובים במדע ובאין ספור מאמרים מדעיים שכל אחת ואחד יכול/ה למצוא בנקל. הכוונה לעורר שינוי תפיסה, שינוי פרדיגמה, מתוך אחריות כלפי העתיד הקרוב והרחוק, כלפינו אנחנו וכלפי הדורות הבאים ומתוך אהבה וחמלה.

צעד ועוד צעד, לכיוון הנכון...

הכותב הוא חבר קיבוץ שפיים