מה יהיה, תגידו, מה יהיה I תמר בן יוסף
ועכשיו, חברים שואלים אותי: "מה עושים?" ואני עונה: "אני לא יודעת". פעם ראשונה, שאני לא יודעת
נתחיל בזה שהמייל שלי לא עובד כבר מיום חמישי בערב. אני לא מקבלת מיילים. מדינה נורמלית? לא נראה לי. בכל זאת, זה לא מטופל. נמשיך באופן שהכרתי את נתניהו. בעידן אריק שרון, הוא היה מגיע למשרד התעשייה והמסחר ברחוב אגרון. המדרגות הראשיות לבניין פלס המפואר היו מדרגות של ארמון. לראות אותו מטפס במדרגות האלה באותה תקופה, בהחלט היה מרשים.
ואז, כשהוא הפך להיות חבר כנסת, "זכיתי" לפגוש אותו מקרוב. הוא בא ל"גלובס" עם שני עוזריו. ישבנו בחדרו הקטן של העורך הראשי, חגי גולן. דיברנו, בין השאר, על מדיניות היבוא של ישראל. אני הבעתי את דעתי, שהייתה אז לא קונבנציונלית; אמרתי שלא חייבים לפתוח את המשק בטירוף. הוא דקלם את הגרסה הקלאסית של המגזינים האמריקאיים. ראיתי שאין לו מושג – לא בתיאוריה ולא בפרקטיקה של סחר החוץ. למרות זאת הוא כמובן סתם את פי בפטרונות. מאז אינני מחבבת האיש, וזה ביטוי מנומס למה שאני מרגישה כלפיו.
ועכשיו, חברים שואלים אותי: "מה עושים?" ואני עונה: "אני לא יודעת". פעם ראשונה, שאני לא יודעת. נתניהו כבר אמר שהוא לא מתחייב לקיים את החזרת עילת הסבירות בידי בית המשפט. הוא נתן להבין, שהוא לא יקיים כל מה שלא כדאי לו. ולשם המחשה, יאיר לפיד התראיין בחדשות מוצ"ש בערוץ 11. הוא סיפר על הסכמה שהייתה לו עם נתניהו, והיא הופרה שנייה אחת לפני מימושה, לאחר איום של לוין. ואם חסר לכם עוד טוויסט בעלילה, אז גלנט, יום אחריו, הביא גרסה סותרת של אותו סיפור. אז מה עכשיו? אם נעיף את נתניהו, נקבל את לוין כראש ממשלה. אין יותר משמח מזה.
ומה שמפחיד באמת הוא הזלזול של נתניהו בראשי מערכת הביטחון. המצב הביטחוני לא ממש נפלא. הם באים להזהיר, והוא דוחה אותם לפני הצבעת הממשלה. דוחה אותם, שמא דיווחיהם ישפיעו על ההצבעה.
בשורה התחתונה, יש לנו ראש ממשלה שבמידה רבה איבד את איזונו. זה מסוכן למדינה, כי ראשי החיזבאללה עוקבים אחר כל פרט פה. במצב כזה, נראה לי שחייבים לפעול לאט ובזהירות. חייבים לנהל את ביטחון המדינה בלעדיו. וחייבים, אולי, לנסות ולכרות בריתות עם כמה מראשי הליכוד מחוץ לנתניהו. ברית עם גלנט, למשל, עם ביתן, ועם עוד כמה חברי ליכוד שפויים. אני דוחה לגמרי את הקונספירציות שמדביקים להם. האם ניתן להאמין בהתהפכותם האידיאולוגית? נדמה לי שכן, וחוץ מזה, אין לנו ברירה חוץ מאשר לנסות.
זה תהליך לא קצר, אבל אני לא רואה דרך אחרת. נתניהו כבר נתן להבין, יותר מפעם אחת, שהוא לא יעזוב את המדינה בשום תנאי. הוא גם לא יעזוב את תפקיד ראש הממשלה מרצונו. אז חייבים לאט-לאט לבנות כוח. חייבים לפתח סבלנות. אני, לצערי, לא רואה פתרון אחר עכשיו.
יואב גלנט. ברית עם ראשי ליכוד מחוץ לנתניהו (מעמוד הפייסבוק)
תמר בן יוסף היא בעלת הבלוג: עידן השוק החופשי
In the long run we are all dead
צודקת, אבל... אין זמן עד שהתהליך שאת מתארת יקרה. ולנו אין זמן, המדינה מדממת.