עלינו לקדם "כלכלת משימה" בין קיבוצית שפרותיה מיועדים להקטנת אי השוויון בין משפחות חברי הקיבוצים. למשל, יצור ואגירת חשמל סולרי

האם עמעום שאלת התגלגלות אורח החיים הקיבוצי ראוי בימי המאבק החברתי הנרחב לשמירת הדמוקרטיה הלאומית העובר עלינו? האם ראוי ונכון לאבחן ולחוש כי "הא בהא תליא"?

***

ערך השוויון במשותף עם ערך החרות וערך האחווה הם שלושת רכיבי הבסיס לדמוקרטיה, בין אם דמוקרטיה נרחבת כמדינה וכאגד מדינות, ובין אם בהתאגדות קטנה ואינטימית יותר כיישוב קיבוצי ואגד ישובים קיבוציים בישראל. ההתפתחות המדעית והטכנולוגית העצומה המתרחשת בתרבות הכלכלית הקפיטליסטית, מעמעמת את חשיבות ערך השוויון כיסוד חברתי הכרחי המלכד ומכפיף את החדשנות המדעית והצמיחה הכלכלית לזכות של כל אדם לחיות בבריאות וברווחה הולמים, במציאות של שמירת הטבע וקיום תנאי סביבת מחיה הולמים. מניעת מעשי איבה ומלחמות המקפחות חיי אדם מהוות חלק בלתי נפרד מערך זה.

***

מעבר מרבית הקיבוצים מאורח החיים בקיבוץ קומונלי לאורח חיים שונה – קבוץ מתחדש, התקיים ומתקיים בסביבה ובזמן בו מחליפה התרבות הקפיטליסטית את התרבות הסוציאל דמוקרטית בישראל. נסיבות המעבר שונות במשהו בין קיבוץ לקיבוץ (מצוקה דמוגרפית, מצוקה כלכלית, שינוי ערכי), אך התוצר החליפי בכל הקיבוצים מאופיין בפיחות בערכי השוויון והאחווה והתרת מגבלת ההתעשרות האישית.           

מעצבי דגם הקיבוץ המתחדש נאחזו ברעיון רשת הבטחון – יצירת סף הכנסה הולם שמבטיח הקבוץ לכל משפחת חברים אשר אינה מצליחה לצבור מיגיעתה הכנסה המאפשרת תנאי מחיה הולמים. כמקור המימוני לרשת הבטחון הונהג מס איזון פרוגרסיבי על הכנסות המשפחות הנהנות מהכנסה גבוהה מסף רשת הבטחון. גם חלק מרווחי משק הקיבוץ אמורים לשמש למימון רשת הבטחון.                           

בפועל לא הצליחו קיבוצים רבים להנהיג את מס האיזון הפרוגרסיבי כתוצאת לחצים פנימיים של משפחות חברים הנהנות מהכנסה גבוהה ובשל קושי להנהיג מיסוי פרוגרסיבי כתנאי לקליטת חברים חדשים. התוצאה החברתית - מימון רשת הבטחון הופכת למעין נדבה של הקהילה לקיום "הלא מוצלחים" – אלו אשר אינם מצליחים להתפרנס בשוק העבודה בישראל, המצטיינת בתחולת עוני של כ-20% ושכר חודשי חציוני של כ-6,700 ₪ (יוני 2022). 

***

במעבר לאורח החיים של הקיבוץ המתחדש ויתרו חברי הקיבוץ על קיום קפדני של ערך השוויון החומרי תוך עמעום הסכנה כי ללא הבטחת רמת רווחה הולמת לכל משפחה ופרט - רמת רווחה המצמצמת את אי השוויון החומרי - תחול התפוררות המרקם הקיבוצי, והקיבוץ עלול להפוך לעיירת שינה.

תפיסת הרווחה האוניברסלית מתקיימת ומתפתחת בעיקר במדינות סקנדינביה. עיקרה - הסכם בין הממשל, האגודים המקצועיים והמעבידים ליצירת סף רווחה הולם לכל נפש תוך שימוש בכלי של מיסוי פרוגרסיבי הולם למימון שירותים ציבוריים חופשיים ו/או במחיר מסובסד, שכר מינימום גבוה, תשלומי העברה, מערכות חינוך השכלה ומחקר נגישות ועוד. העיקרון הבסיסי הוא מחד צמצום החסמים הבירוקרטיים והתקציביים בכל הנוגע לנגישות האזרח לשירותים בסיסיים שממומנים משולי בעלי הרווח הגדול - שומות מס המתחשבות בהנאות של כל אזרח מן השירותים הציבוריים.

יוזמי דגם הקיבוץ המתחדש הניחו מלכתחילה כי עקרונות הרווחה האוניברסלית ישמשו בסיס לאורח החיים בקיבוץ, אך לא הצליחו לחזות תהליכים משקיים מפחיתי מקורות מימון יציבים, כגון מכירת נכסים מניבים, אשר פירותיהם שמשו להבטחת רווחה אוניברסלית הולמת לכל חבר קיבוץ באשר הוא.

***

אז מה עושים? עלינו להגות, ליזום ולקדם "כלכלת משימה" בין קיבוצית שפירותיה מיועדים להקטנת אי השוויון בין משפחות חברי הקיבוצים. מהלך כזה חייב להנחות ולהוביל את תכנית העבודה של הנהגת התנועה הקיבוצית ובראשה מז"כל התנועה האמור להיבחר בראשית שנת 2024. תחום חדשני בעל פוטנציאל ניבה כיצור ואגירת חשמל סולרי ראוי להיות מיזם כלכלי תנועתי כזה: מדינת ישראל תקועה בשימוש באנרגיה פוסילית מזהמת ומחממת בשיעור של 90% ואינה עומדת בהתחייבויות הבינלאומיות שלה להאיץ את קצב הייצור והשימוש באנרגיה ירוקה. יצור אנרגיה סולרית אינו כרוך בעתירות עבודה זולה – העסקת עובדים בשכר נמוך, ומתאים לערכי הקיבוץ.        

העולם הקפיטליסטי מנסה להתהדר כיום בפרויקטים של תרומה חברתית לקהילה: ענקי הטבק בעולם "פיליפ מוריס", "בריטיש אמריקן טובקו" ועוד גופים שתוצריהם מרעילים מאות מיליוני אנשים בעולם (8 מיליון מתים כל שנה מסיבוכי עישון) מדורגות כתורמות לקיימות (מדד ESG בציונים שבין 84 ל 94 מתוך 100) בשל השתתפותן בפרויקטים חברתיים סביבתיים. "כלכלת המשימה" של הקיבוצים בהנהגת מובילי התנועה הקיבוצית - משוחררת מהצביעות הקפיטליסטית - תהווה מגדלור ליושרה.     

שדות סולריים. תרומה לקיימות ולצדק חברתי (הצילום: Freepik)