יום יבוא והסיוט הזה ייגמר ויש סיכוי אמיתי שאם נמשיך בדרכנו זו ביחד נוכל לצאת ממנו מפוכחים וטובים יותר, יודעים על מה שווה להיאבק ובשביל מה שווה לחיות

הדליקו אור בפנסי מגדלור חברת המופת שפעם חלמנו שתהיה כאן.

אל תאפשרו דריסת רגל בנפשכן.ם  לטרלולים הבלתי פוסקים של שופרות השלטון ההופכים את הטוב לרע ואת הרע לטוב את החוק לפשע ואת הפשע לחוק את הבלתי סביר בעליל לסביר.

אני רוצה להתנתק לכבוד שבת ולא מסוגל. לא נרדם בלילה. בנותיי, אור חיי, ישנות שינה שלווה של תמימות ואני חרד לעתידן. עתידנו.

הדברים הבאים שפרסמה הנהלת החברה ההיסטורית הישראלית (ראו למטה) הם עוד קריאת השכמה זועקת ומחייבת מני אין ספור קריאות כאלו בחודשים האחרונים. קריאה שכדוגמתה ניתן למצוא אך ורק ברגעים היסטוריים מכוננים בהם ייגזר גורל אומה.

זוהי מסירה שמוסרים לנו מאות אלפי ישראלים ב 29 שבועות של מחאה היסטורית אשר הצילה את ישראל מהפיכת בזק איומה. מחאה שנמצאת בעיצומה ודרך ארוכה וקשה לפנינו.

כי לעוררך אני בא, אחי, לעוררך לאמור: שאל, בן-אדם, לנתיבות-עולם, שאל, אי-הדרך, אי? (ברנר).

ומי שעדיין לא התעורר.ה נוכח השעה הגורלית ומי שעוד הולך.ת לישון בשלווה, וגם הרבים כלל כך שחרדים מאד אך שרויים במבוכה משתקת - היזכרו בטקסט שכתב יצחק שדה, ממייסדי הפלמ"ח, אלוף בצה"ל וממקימיו.

נוער שמע! נוער זכור!

בבוא השעה השלך עצמך על כף המאזניים,

השלך עצמך בכוח ובאומץ.

זה יכריע, המאזן ישתנה.

מוחים בעמק יזרעאל. מניחים תשתית לעתיד שיכול להיות כאן (צילום: דוד עינב)

***

קראו את הדברים, פתחו חדשות, הביטו למציאות בלבן של העיניים. בחרו עמדה נפשית ומשם צאו לפעולה;

(ואני מדגיש ומדגיש ומדגיש (כמו כל מובילי המחאה ורוב מוחץ של משתתפיה למרבה הגאווה) מחאה - לא אלימה!!! שפיכות דמים תשרת אך ורק את נתניהו, בן גביר ושותפיהם להפיכה. יהיה זה אסוננו.

שותפות.ים אהובות.ים למאבק -

זו אחוות אחיות ואחים שנרקמת בינינו חודשים, ולכולנו יש בה מקום, את כולם.ן אנחנו פוגשים שבעה חודשים של מחאה - אנשי זיעת כפיים ואקדמאים, לוחמי כיפור ובני עשרה, מאבק נשים, להט"בים, אחים לנשק ורופאים, אנשי בריאות הנפש, הייטקיסטיות ומורים, דתיים אמיצים וחרדים בודדים, בני מזרח ומערב, ימין ושמאל, כן גם גוש נגד הכיבוש - הוא שם ולא ילך, גם הוא זועק כאב וחושף את המוגלה הנורא, דרוזים ישנם במעט וקולם כה חשוב וערבים במעט מעט.. ערבים.... זו זעקת הדממה המדממת של 20 אחוז מהאוכלוסייה שחטאה הקדום שהיא ערבייה, שזו הארץ היא גם מולדתה!

זוהי ברית (בין חלקים עצומים בחברה הישראלית, לא כולה) שנרקמת בכיכרות המיוזעים, בין דגלים שמסתירים ומלטפים, באין סוף הנאומים והשירים, בצמתים, בגשרים, בחסימות הכבישים הסיזיפיות, באין ספור המילים שנקראות בלב שבור ובעיניים דומעות מעצב ועייפות בלילות או בימים, בפוסטים קצרים וארוכים ארוכים, בזמן מסך מוגזם לחלוטין, ברגעי הייאוש והספק, בתחנות המשטרה ובתי המעצר, תחת מתזי המכת"זית וענן הבואש, אל מול השוטר השומר והשוטר המכה, בחדר מיון בבתי החולים, באוטובוסים וברכבות, אל מול קללות וצפירות, ויכוחים נעימים ונעימים פחות, בשביתות, ברגעי המנוחה מכל זה הכל כך נחוצים, בצעדה מפוארת ובמאהל המאחז המופלא, בגילויי הסולידריות והנתינה, בחדוות השירה והריקוד של ציבור המון שלא יוותר. לא יוותר עד שיהיה כאן טוב יותר. עד שהעולם כולו יתעורר!

***

במחאה הזו אנו מניחים את התשתית לעתיד שיכול להיות כאן. חברה בריאה ומקבלת, מגוונת ומכבדת, כזו שיש בה מקום לכולם.ן! שהצדק החברתי, החתירה לטוב המשותף וההכרה הבלתי מתפשרת בשוויונו ובזכותו לחיים בכבוד ורווחה של כל אדם כל אישה (!) כל ילד וילדה ללא הבדל דת גזע מין, מגדר ונטייה מינית ואמונה דתית או חילונית, ללא הבדל גיל וללא הבדל השקפה פוליטית; כל עוד - אינה רומסת את האחר - אותו זולת שחי כאן לידי, שונה ממני כל כך וחיינו, אם נרצה או לא נרצה, תלויים זה בזה. זו מדינה יהודית דמוקרטית ברוח מגילת העצמאות שבה שוויון זכויות מלא לכל (כל!) אזרחיה.

הנה זה מתגשם מולנו. לא מה שהיה אלא מה שיהיה. טוב יותר וראוי יותר מאי פעם.

נשמות מיוזעות אל ייאוש! הדלק של ממשלת החורבן על מלא הולך ואוזל. הבחינו הסדקים המתרחבים. אל תרימו ידיים, החזיקו ידיים, שלבו אותן זו בזו בחמלה ואומץ.

אם תמצא הסכמה או פשרה שתשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים נתמוך בה. היא תבוא בזכותנו. נמתין לבחירות תוך מחאה ציבורית על כל שאר המעללים על מנת להחליף את השלטון הרע הזה. ועד שלא תעמוד הסכמה כזו ממשיכים במחאה!

ואנא אנא קבלו באהבה מצטרפים.ות חדשות למחאה. הניחו לשיפוטיות וציניות.

איש ואישה לפי צו מצפונה ורצונה בקולה הייחודי בדרכה, עם תקוותיה וכאביה תטה כתף במאבק כפי יכולתה!

יחד נגן על הדמוקרטיה ובשנים הקרובות נבנה כאן חברה טובה יותר, צודקת ושוויונית יותר ומכילה יותר את כלל גווניה ממה שהיה עד כה בישראל המורכבת.

אך ורק ישראל כזו תוכל גם לאחות את הקרעים ואיש אחיו יאהב ותאהב. בזה צריך לעסוק במקביל איפה שאפשר כל הזמן. לא לחרחר שנאה בין ציבורים. הזעם המוצדק הוא כלפי הנהגת ממשלת החורבן. יש להזמין את הציבור שעוד תומך בה לבחור בטוב מבלי לוותר על זהותו ועל ערכיו אם אינם רומסים את האחר. הסקרים מעידים על רעידת אדמה בדעת הקהל. זה דרמטי.

מוסיף ברשותכם עוד פסקה בזכות עמליה בתי הקטנה בת הכמעט שנה, שחייכה אליי עכשיו כשהתעוררה משנת הבוקר המשותפת שלנו ועזרה לי סוף סוף לבכות עם דמעות שהיו אצורות בי זמן רב.

יום יבוא והסיוט הזה ייגמר ויש סיכוי אמיתי שאם נמשיך בדרכנו זו ביחד נוכל לצאת ממנו מפוכחים וטובים יותר, יודעים על מה שווה להיאבק ובשביל מה שווה לחיות ומה ייעשה עם חפץ חיים ושלום.

עכשיו תורנו.